<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>זוגות צעירים - מרכז יהל</title>
	<atom:link href="https://merkazyahel.org.il/category/%D7%96%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://merkazyahel.org.il/category/זוגות-צעירים/</link>
	<description>מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות</description>
	<lastBuildDate>Thu, 03 Sep 2020 15:40:59 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	
	<item>
		<title>ביאה דרך אברים בבני זוג</title>
		<link>https://merkazyahel.org.il/%d7%91%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%96%d7%95%d7%92/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[צופיה יהל]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 03 Sep 2020 15:10:42 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זוגות צעירים]]></category>
		<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[מאמרים הלכתיים]]></category>
		<category><![CDATA[גבריות]]></category>
		<category><![CDATA[הדרכה לחיי אישות]]></category>
		<category><![CDATA[הדרכת חתנים]]></category>
		<category><![CDATA[הוצאת זרע לבטלה]]></category>
		<category><![CDATA[הלכה]]></category>
		<category><![CDATA[הרב חננאל רוס]]></category>
		<category><![CDATA[זוגיות]]></category>
		<category><![CDATA[חננאל רוס]]></category>
		<category><![CDATA[מאמר הלכתי הואת זרע לבטלה]]></category>
		<category><![CDATA[מיכל פרינס]]></category>
		<category><![CDATA[שז"ל]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://merkazyahel.org.il/?p=3015</guid>

					<description><![CDATA[<p> הקדמה בית יהודי אינו שלם בלי איש ואישה. זכו &#8211; שכינה ביניהם בשָׁכבם ובקומם. חיי האישות ממלאים בו מקום חשוב ושמם מלמד על החיבור בין האיש והאישה, המגשים את דברי התורה וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. יחסי האישות מזמנים מפגש של גוף, נפש ונשמה כאחד ומחברים בין ההוויות הנבדלות, ההופכות לקומת אדם. שתי מצוות מרכזיות...  <a class="excerpt-read-more" href="https://merkazyahel.org.il/%d7%91%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%96%d7%95%d7%92/" title="Readביאה דרך אברים בבני זוג">Read more &#187;</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%91%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%96%d7%95%d7%92/">ביאה דרך אברים בבני זוג</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h4 style="text-align: center;"> הקדמה</h4>
<p>בית יהודי אינו שלם בלי איש ואישה. זכו &#8211; שכינה ביניהם בשָׁכבם ובקומם. חיי האישות ממלאים בו מקום חשוב ושמם מלמד על החיבור בין האיש והאישה, המגשים את דברי התורה וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. יחסי האישות מזמנים מפגש של גוף, נפש ונשמה כאחד ומחברים בין ההוויות הנבדלות, ההופכות לקומת אדם.</p>
<p>שתי מצוות מרכזיות נשזרות בחיי האישות: מצוות עונה ומצוות פריה ורביה. יסוד מצוות עונה הוא בחובת האיש למילוי צרכי אשתו, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. מצווה זו צריכה להוליד שמחה, כדברי רבא, שדברי התורה על החובה לשמח, נסובים על חיי האישות: &quot;חייב אדם לשמח את אשתו, שנאמר: וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח&quot; (פסחים עב, ב)<a href="#_ftn1" name="_ftnref1">[1]</a>. המחויבות ביחסי אישות היא הדדית ואחת מאבני היסוד של הברית, ומי שאינם מוכנים להמשיך לקיים יחסי אישות במסגרת הנישואין מערערים את קרקע קיומה<a href="#_ftn2" name="_ftnref2">[2]</a>.</p>
<p>מצוות פריה ורביה מתקיימת בדרך הטבע בזכות חיי האישות. הבאת החיים המשותפת לעולם הופכת את בני הזוג לשותפים לקב&quot;ה בהופעת נשמה חדשה בעולם (נדה לא, א) ומקיימים חיים הנמשלים לעולם מלא (משנה סנהדרין ד, ה).</p>
<p>מצוות עונה ופריה ורביה יכולות להתקיים הן בבת אחת והן בנפרד. מצוות עונה שייכת גם בנשים שאינן יכולות להרות, בין אם הן עקרות (איילונית), מצויות בהיריון או לאחר שפסק מהן אורח כנשים. פוסקי הדורות העניקו עמידה עצמאית לשתי המצוות הללו וכתבו עליהן בנפרד<a href="#_ftn3" name="_ftnref3">[3]</a>.</p>
<p>אחת השאלות העולות תדיר בנוגע לאסור ולמותר ביחסי אישות, היא מה היחס ההלכתי למצב שבו פליטת הזרע מתרחשת שלא בתוך האישה, האם מותר לכתחילה שהזרע יצא במקום שאיננו יכול להוביל לפריה ורביה.</p>
<p>על מנת להשיב על שאלה זו, נעיין במושג &quot;הוצאת שכבת זרע לבטלה&quot; ונשאל האם הוא שייך גם במציאות בה בני זוג חיים חיי אישות כהלכה.</p>
<h4 style="text-align: center;">מקור איסור הוצאת שכבת זרע לבטלה</h4>
<p>ראש וראשון למקורות האיסור הוא סיפור ער ואונן בני יהודה (בראשית לח, ו-י). על אונן מפרש הכתוב &quot;וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו&quot;. רש&quot;י הסביר כי ער ואונן רצו שתמר לא תיכנס להיריון, ולכן דשו בתוכה אך זרו את זרעם אֶל הארץ, וכן בלשון המדרש רבה (סימן פה) &quot;חורש בגנות ומערה לאשפות&quot;. ער ואונן פגעו באפשרות לפרות ולרבות.</p>
<p>פירוש נוסף לחטאם מופיע במסכת יבמות (לד, ב), ועל פיו ער ואונן באו על תמר שלא כדרכה, וכך כתב המשנה למלך בספרו פרשת דרכים (וישב, דרוש א). אך קשה, כפי שעולה גם מהמהרש&quot;א (חידושי הלכות, יבמות שם) וראב&quot;ע (בראשית לח, ט), שהכתוב מפרש שאונן שִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו ולא בפי הטבעת. וכתב המהרש&quot;א: &quot;ואולי איזה סמך היה להם מתוך הכתוב למימר הכי&quot;.</p>
<p>מלבד זאת, אפשר לומר שהעונש הגיע לער ואונן מכיוון שמנעו מתמר היריון באורח קבע. בין אם מדובר היה על ביאה כדרכה או שלא כדרכה, המרכיב שעל פיו אונן לא רצה להעמיד צאצאים מתמר, מהווה חלק מרכזי בסיפור, ועליו נאמר &quot;וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ&quot;. לעומת שלל סיפורי העקרות ומרכזיות הילודה בסיפורי בראשית, סיפור זה מעלה רצון מפורש למנוע ילודה, רצון הגורר אחריו עונש מצד הקב&quot;ה<a href="#_ftn4" name="_ftnref4">[4]</a>. ונראה כי כך הבין ר' אליעזר, בדבריו הפותחים את הסוגיה ביבמות: &quot;מיתיבי: כל עשרים וארבעה חֹדש דש מבפנים וזורה מבחוץ, דברי ר' אליעזר&quot;. ופירש רש&quot;י:</p>
<p>&quot;כל כ&quot;ד חֹדש &#8211; שתינוק יונק. דש מבפנים וזורה מבחוץ &#8211; כדי שלא תתעבר ותגמול את בנה וימות&quot;.</p>
<p>ואם כן, מטרת הזרייה בחוץ היא מניעת העיבור ושמירה על הבן החי.</p>
<p>כך הבין ר&quot;י פערלא (פירוש לספר המצוות, לא תעשה קטו-קיז) כי חטא ער ואונן הוא בהשחתה מתמדת של הזרע, מתוך כוונה למנוע עיבור. משום כך שפיכת הזרע איננה העניין אלא הכוונה המתמדת, וזו לשונו: &quot;ודאי בהשחתה שבדרך מקרה בעלמא ובענין שאין בו בטול פריה ורביה, אפילו באנשים דמיחייבי בעשה דפו&quot;ר אין בזה איסור מצד עשה דפו&quot;ר &#8230; אין בכלל העשה אלא משחית זרעו תמיד כמעשה ער ואונן&quot;. החטא של ער ואונן לא היה בכך ששכבו עם תמר שלא כדרכה או בהשחתה אקראית ארצה, אלא בהנהגה שדבקו בה לאורך זמן מתוך כוונה שלא תהרה. וכן הבין הרב רונס (חוברת אסיא צז-צח, עמ' 136).</p>
<p>מקור שני לאיסור אפשר למצוא בדברי התורה המתייחסת למחנה המלחמה (דברים כג, י): &quot;כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע&quot;. ודרש רבי פנחס בן יאיר (כתובות מו, א): &quot;ונשמרת מכל דבר רע&quot; – מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר: אל יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה&quot;. ולא נאריך משום שמקור זה נוגע למצב המתייחס לאדם העומד יחידי ולא לדיון על איש ואשתו<a href="#_ftn5" name="_ftnref5">[5]</a>.</p>
<h4 style="text-align: center;">האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן?</h4>
<p>יש לברר מה היא חומרת האיסור להוציא שכבת זרע לבטלה. במקרה שבו אדם מוציא את זרעו לבטלה בעודו לבדו, ניטשה מחלוקת האם מדובר באיסור מדרבנן או מדאורייתא.</p>
<p>רס&quot;ג והרמב&quot;ם<a href="#_ftn6" name="_ftnref6">[6]</a> לא מנו את האיסור בספרי המצוות שלהם ומשמע שלדעתם אין מדובר באיסור מדאורייתא. הרמב&quot;ן (שכחת הלאוין, המצוה האחת עשרה) מזכיר את &quot;וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע&quot; כאיסור דאורייתא, אך הוא נוגע רק למחנה היוצאים למלחמה, והוא אומר דבריו בלשון &quot;אפשר&quot;. אף לפרשנות המחמירה של הרמב&quot;ן, כל הוצאת זרע שאינה מתרחשת במחנה אינה אסורה מדאורייתא: &quot;האזהרה הזאת, אף על פי שהם מזהירים בה בכל מקום לתוכחת, לא נאמרה בתורה אלא במחנה&quot;.</p>
<p>בשו&quot;ת שרידי אש<a href="#_ftn7" name="_ftnref7">[7]</a> (א, קסב) כתב שלדעת התוספות האיסור מדאורייתא משום פריה ורביה, והוסיף שזו אינה דעת רוב הראשונים. ר&quot;י פערלא (פירוש לספר המצוות, לא תעשה קטו-קיז) הקשה על ההבנה שעל פיה תוספות מחייבים מדאורייתא בשל ביטול פריה ורביה וכתב:</p>
<p>&quot;נראה ברור ומוכרח דמה שכתבו התוספות כל כך בפשיטות דמי שמצווה על פריה ורביה מצווה נמי שלא להשחית זרעו, אין כוונתם אלא לומר דמי שמצווה על פריה ורביה ודאי יש בכלל המצוה נמי שלא להשחית זרעו תמיד, באופן שעל ידי כך ודאי מתבטל מפריה ורביה ונמצא מבטל העשה בידיים; אבל ודאי, משחית זרע לפעמים, דרך מקרה בעלמא, אינו בכלל עשה דפריה ורביה, ואין זה ענין לעשה זו כלל&quot;.</p>
<p>לדבריו, התוספות אוסרים למנוע פריה ורביה באמצעות השחתת זרע באופן מתמיד, אך אין כוונתם לכל ביאה וביאה. אין איסור בשפיכה אקראית של זרע באופן שלא יוליך לפריה ורביה, אף לסוברים שלדעת התוספות האיסור הוא מדאורייתא.</p>
<p>אם כן, מרבית הראשונים לא עסקו במפורש בחומרת האיסור. מהרמב&quot;ם ומשתיקת רס&quot;ג בספר המצוות, עולה כי לדעתם חומרת האיסור המוטל על איש שאינו נשוי היא מדרבנן. נראה כי הרמב&quot;ן והתוספות אוסרים מדאורייתא, אך אין זה מוכרח. עיקר הדיון בשאלה זו מצוי באחרונים, ורבו הדעות והנימוקים למקור האיסור.</p>
<p>נפתח באוסרים מדאורייתא. הב&quot;ח (או&quot;ח ג, ו) והאג&quot;מ (אה&quot;ע ג, יד) אסרו מדאורייתא משום חשש &quot;וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע&quot;; הפרי מגדים (או&quot;ח, ג, אשל אברהם, ס&quot;ק יד) ובספר בן יוחאי (מענה יט) אסרו מדאורייתא בשל סיפור ער ואונן. גם בשו&quot;ת גבורות יצחק (בעניין מוך, אות יז) אסר משום מעשה ער ואונן, אלא שהבין שהמעשה היה ביאה שלא כדרכה. ערוך לנר (נידה, שם) מציע בלשון &quot;אולי&quot; שיש בהשחתה זו משום בל תשחית מדאורייתא, &quot;דבהשחתת גופו איכא גם כן משום אזהרת בל תשחית&quot;, אך לדבריו אין אח ורע ואף לא מקור, מה גם שהותר תשמיש לאיש ואשתו ואילו הדבר היה אסור מדאורייתא וודאי היו אחרים המתייחסים לכך. בשו&quot;ת נחלי אפרסמון (סימן מ) כתב לאסור משום &quot;לא תנאף&quot; כשיטת הסמ&quot;ק.</p>
<p>מצד האוסרים מדרבנן, בשו&quot;ת פני יהושע (ב, מד) התרעם והתפלא על ההשוואה בין הוצאת זרע לבטלה לשפיכת דמים או עבודה זרה ואמר &quot;אלא ודאי לא אמרו חז&quot;ל אלא להפליג העוון&quot;. אומנם הוא אינו מכריע במפורש, אך הוא דוחה את ראיות הסוברים שהאיסור מדאורייתא. בשו&quot;ת משיבת נפש (סימן יח) סובר במפורש שהאיסור מדרבנן. הרב שלמה קלוגר בספרו מי נדה (סימן קצה), הגדיר שם את איסור הוצאת שכבת זרע לבטלה כ&quot;לאו דדבר קבלה&quot;, כך שמדובר על איסור דרבנן חמור. בספר עולת יצחק (ב אה&quot;ע, רמג) דייק מספר פרדס רימונים (יו&quot;ד, קפה) שאף דעתו שאיסור הוצאת זרע לבטלה הוא מדרבנן.</p>
<p>בעל העזר מקודש על השולחן ערוך (כג, ב) מוכיח מפסקו של ספר חסידים (סימן קעו), האומר כי במקרה שאדם עלול לעבור על איסור ולשכב עם אשתו נידה או אשת חברו, צריך לשחת את זרעו כדי שלא יחטא בחטא החמור יותר. ואומר העזר מקודש כי טענה שכזו אינה שייכת בדיני דאורייתא, שלא היו מתירים לצורך הצלה מחטא אחר. באופן דומה אומר בן יהוידע למסכת נידה (שם): &quot;כי איסור השחתת הזרע אינו מפורש בתורה באיסור לאו, אלא רק למדו זה מן מיתת ער ואונן&quot;, ומשמע שלימוד זה הוא מדרבנן. ובספר תורות אמת כתב (אה&quot;ע סימן כג): &quot;נראה דמדרבנן בעלמא הוא, דאם היה איסור תורה לא היה מותר אלא באשה הראוייה לילד, וגם מעוברת ומניקה היה אסור&quot;. וכן הכריע הגריא&quot;ה הרצוג (פסקים וכתבים, ז, סב, אות א ואות טז), שייתכן לומר שאין כאן אלא איסור דרבנן וכן עולה משו&quot;ת באר משה (ה, קסג, אות יב). בשו&quot;ת בני בנים (ד, יט) פסק שאיסור זה מדרבנן, לכל הפחות באקראי.</p>
<h4 style="text-align: center;">חומרת הוצאת שכבת זרע לבטלה</h4>
<p><span style="text-decoration: underline;">אין איסורים רבים שזכו לחריפות הלשון ולעוצמת הגינוי המופיעים ב</span>כל הנוגע להוצאת זרע לבטלה של אדם יחידי.</p>
<p>במסכת כלה רבתי מכונסים מאמרי חז&quot;ל על הוצאת זרע לבטלה, שאדם מוציא את זרעו בגפו (א, יח-יט):</p>
<p>&quot;ר' אליעזר בן יעקב: אומר כל המוציא שכבת זרע לבטלה כאילו הורג את הנפש, שנאמר (ישעיה נז, ה) &quot;הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים&quot;, אל תקרי שֹׁוֹחֲטֵי אלא סוחטי, וחכמים אומרים כאילו עובד עבודה זרה &#8230; רבי אומר הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים, כל המחמם עצמו להוציא זרע לבטלה חשוב כבהמה &#8230; אף הוא אין לו חלק לעולם הבא, עליו אמר שלמה בחכמתו, מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה, זו נשמתן של צדיקים שאין מחממין את עצמן ואין מוציאין שכבת זרע לבטלה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ, זו נשמתן של רשעים שמחממין את עצמן ומוציאין שכבת זרע לבטלה, שכל המחמם את עצמו חייב מיתה, וכל המקשה את עצמו הרי זה משומד, שנאמר וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ&quot;.</p>
<p>וכן דרשו במסכת נידה (יג, ב):</p>
<p>&quot;ר' אלעזר אומר &quot;מאי דכתיב יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ &#8211; אלו המנאפים ביד &#8230; א&quot;ר יוחנן: כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ. רבי יצחק ורבי אמי אמרי: כאילו שופך דמים שנאמר הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים, אל תקרי שוחטי אלא סוחטי. רב אסי אמר: כאילו עובד עבודת כוכבים&quot;.</p>
<p>מדברי הפוסקים בולט השו&quot;ע (אבן העזר כג, א):</p>
<p>&quot;אסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה. לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ, ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד&quot;.</p>
<p>בנוסף הזהירו מפני מעשים העלולים להוביל להוצאת זרע לבטלה, הן בנידה (שם) והן בפוסקים, המביאים את דברי הגמרא להלכה.</p>
<p>דקדוק בדברי השו&quot;ע, המצטט את הרמב&quot;ם (איסורי ביאה כא, יט) והטור, מעלה כי אף לדעתו מדובר על איסור דרבנן (וכך הבין ב&quot;ש, ס&quot;ק א) ואף על פי כן זהו איסור חמור ביותר מבחינה רוחנית (כפי שמביא בב&quot;י).</p>
<p>ראשית, השו&quot;ע מזכיר את מעשה ער ואונן, אך מכיוון שלא מצינו מי מהקדמונים שחיו לפני השו&quot;ע, שיתלו במעשה זה דין דאורייתא, אין סיבה להבין שלדעתו דין זה אסור מדאורייתא.</p>
<p>בנוסף מביא השו&quot;ע את האיסור לשאת קטנה. מקור האיסור בגמרא בנידה (יג, ב), המבררת מה משמעות הביטוי &quot;הגרים והמשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח&quot;. למסקנת הגמרא אלו מי שנושאים קטנות, ולכן במשך זמן מסוים לא יכולים להביא נשמות חדשות לעולם. לעניין זה נודעה חשיבות בשל דברי האגדה של ר' יוסי &quot;אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף&quot;, ופשוט הוא כי בדברי אגדה עסקינן ואין כאן איסור דאורייתא. הט&quot;ז (אה&quot;ע כג, ס&quot;ק א) כתב על איסור זה ש&quot;אינו אלא צד חומרא אבל מדינא שרי&quot;<a href="#_ftn8" name="_ftnref8">[8]</a>, ואף הרמ&quot;א חלק על דברי השו&quot;ע במפורש (סעיף ה) בעקבות התוס' (יבמות יב, ב, ד&quot;ה שלוש), המרדכי (יבמות טו, רמז ג) והנימוק&quot;י (יבמות יט, ב, ד&quot;ה גמרא).</p>
<p>בנוסף, רש&quot;י, המאירי, הב&quot;י והב&quot;ח (כג, א) מבינים כי שורש האיסור לשאת קטנה הוא בביטול פריה ורביה, וכתב המאירי שמדובר בביטול מדעת &#8211; כפי שהיה בדור המבול &#8211; ולכן &quot;וכל שכונתו לטובה [למצוות פו&quot;ר] מותר&quot;. ואף הב&quot;ח אומר &quot;חשוב כמו שמוציא שכבת זרע לבטלה כל ימי קטנותה&quot; וכוונתו ב&quot;לבטלה&quot; היא ביטול פו&quot;ר. כך שאף למי שפוסק כשו&quot;ע, איסור זה אינו שייך לנידון דידן, בבני זוג כאשר אין כוונה להימנע מפריה ורביה.</p>
<p>אם כן, יש להבין את דברי השו&quot;ע &quot;ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה&quot; כאמירה רוחנית-חינוכית ולא כקביעה הלכתית, שהרי לא יעלה על הדעת שאיסור דרבנן חמור מכל עבירות דאורייתא שבתורה<a href="#_ftn9" name="_ftnref9">[9]</a>. המישורים ההלכתי והרוחני אינם זהים ויש לתת לב על כך.</p>
<p>ועוד שמעתי מרבותיי בעקבות שו&quot;ת ריב&quot;ש (קעא), שנהגו חכמים לנקוט לשון גוזמא ביחס לעבירות שונות, כדי שצאן מרעיתם לא ייכשלו בהן<a href="#_ftn10" name="_ftnref10">[10]</a> וכן כתב הרמב&quot;ם שחכמים &quot;האריכו לשון לאיים ולהפחיד כל המקשה עצמו לדעת והמוציא שכבת זרע לבטלה&quot; (פיהמ&quot;ש סנהדרין ז, ד). אם כן, חריפות הדברים נועדה להרחיק אנשים מן העבירה, אך לא לקבוע כי מבחינה הלכתית מדובר על איסור חמור יותר. כפי שהטעימו בעל הפנ&quot;י והעזר מקודש, נכון להבין את הדברים הקשים של חכמים במישור החינוכי-רוחני. ואין להקשות על פער זה, שמצינו כמותו במקומות נוספים בהלכה, דוגמת ביאה על גויה שאינה אסורה מדאורייתא אך חומרתה רבה (ראו למשל רמב&quot;ם, איסורי ביאה, יב, ו-ז; סמ&quot;ג לאוין, קיב).</p>
<p>בסיום חלק זה יש לציין כי לרוב הדעות המחלוקת לעיל על חומרת דין הוצאת זרע לבטלה וחומרתו, נסובה  על אדם המשחית לבטלה את זרעו בגפו או במציאות בה יש רצון למנוע היריון. אין הכרח לומר כי יש קשר בין הדיונים – הוצאת זרע לבטלה וביאה דרך אברים &#8211; וייתכן כי אף מי שסובר שחומרת האיסור מדאורייתא יתיר כאן לכתחילה משום שאין הדבר בגדר האיסור, כשם שהתירו התוס' (להלן) ביאה שלא כדרכה. עם זאת, נראה לומר כי אף אם הדיונים קשורים, לא נמצא מי שיסבור שחומרת הדיון באיש ואשתו תהיה מדאורייתא, אלא לכל היותר מדרבנן. גם מי שסבור כי עיקר דין הוצאת זרע לבטלה הוא בדברי התורה, יודה כי בנידון דידן &#8211; בזוג נשוי שאין מגמתו למנוע היריון &#8211; לכל היותר יהא איסור מדרבנן.</p>
<h4 style="text-align: center;"><span style="text-decoration: underline;"><strong><br />
</strong></span>ביאה שלא כדרכה</h4>
<p>מלבד הגמרא ביבמות (לד, ב) הדנה בער ואונן, בסוגיה זו יש לדון בגמרא בנדרים (כ, ב), ממנה עולה כי התורה כמעט ואינה מגבילה איש ואישה המותרים זה לזו בחיי האישות הזוגיים שלהם:</p>
<p>&quot;כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה; משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאכלו במלח &#8211; אוכלו, צלי &#8211; אוכלו, מבושל &#8211; אוכלו, שלוק – אוכלו &#8230;</p>
<p>ההיא דאתאי לקמיה דרבי, אמרה לו: רבי, ערכתי לו שלחן והפכו!</p>
<p>אמר לה: בתי, תורה התירתך, ואני מה אעשה ליך?</p>
<p>ההיא דאתאי לקמיה דרב, אמרה לו: רבי, ערכתי לו שלחן והפכו!</p>
<p>אמר: מאי שנא מן ביניתא?&quot;.</p>
<p>כשם שבני הזוג יכולים לאכול בשר בכל דרך שירצו, כך גם תאוות הבשרים שלהם יכולה להתמלא בתוך הזוגיות שלהם. אמנם הגמרא שם נוקבת בתשעה מצבים (בני תשע המידות) – תודעתיים ומציאותיים &#8211; שבהם נאסר על בני זוג לשמש, אך מלבד מצבים אלו, הרשות נתונה לבני הזוג לנהוג ולעשות כדרכם וכהבנתם.</p>
<p>מלבד זאת, מהסיפורים המובאים כאן אודות הנשים שבאו לפני רבי ורב ומתלוננת שבעליהן הפכו את השולחן &#8211; תלונה שעל פי רוב הפירושים משמעה תשמיש שלא כדרכה שלהבנת השואלות אמור להיות אסור &#8211; עולה מהגמרא שתשמיש זה מותר.</p>
<p>יש מהראשונים שביקשו ליישב בין הגמרות ולומר שהותרה ביאה שלא כדרכה רק כאשר אינו מוציא שם זרע, וכך אמרו התוספות (יבמות לד, ב) והריטב&quot;א (שטמ&quot;ק נדרים כ, ב) באחד מתירוציו, אך שניהם הביאו אפשרות שנייה ליישב בין הגמרות, שעל פיה תשמיש שלא כדרכה נאסר רק כאשר &quot;מתכוין להשחית זרע ורגיל לעשות כן תמיד, אבל באקראי בעלמא ומתאוה לבא על אשתו שלא כדרכה שרי&quot; (תוס' בשם ר&quot;י). כלומר, רק כאשר תשמיש שלא כדרכה הוא הרגיל והאיש מתכוון להשחית את זרעו, הדבר דומה למעשה ער ואונן ונאסר. משום כך, קיום יחסי אישות שבהם הזרע אינו יכול להוביל לפריון, אינו בעייתי כל עוד אין מדובר על המצב הרגיל ואין כוונה להשחית את הזרע באופן קבוע.</p>
<p>רוב הראשונים התירו ביאה שלא כדרכה. כך פסקו התוספות בסנהדרין (נח, ב ד&quot;ה מי), המרדכי (נדה תשלב), רבנו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב כג, חלק א), האגודה (סנהדרין פרק ז, אות נב), הריא&quot;ז (קונטרס הראיות לריא&quot;ז סנהדרין נח, ב) והרא&quot;ש (יבמות ג, ט). הראב&quot;ד בבעלי הנפש (שער הקדושה) מתיר הפיכת שולחן אף לכתחילה, וכלל לא מחלק בין מקרה בו יוצא זרע למקרה שלא. וכן נראית דעת ההגהות מיימוניות בהלכות איסורי ביאה (כא ט, סקד).</p>
<p>הרי&quot;ד (פסקי הרי&quot;ד יבמות יב, ב) כתב:</p>
<p>&quot;אם מתכוין לתאות יצרו ואינו מתכוין שלא תתעבר – מותר &#8230; מי שכוונתו להשלים תאות יצרו אינו עובר, שכל מה שרוצה אדם לעשות באישתו יעשה ולא ייקרא משחית זרעו, שאילו כן, אל ישכב אדם עם הקטנה ועם המעוברת ועקרה וזקינה&quot;.</p>
<p>וכן כתב בקונטרס הראיות לריא&quot;ז למסכת סנהדרין (נח, ב): &quot;אם אדם רוצה למלאות תאוותו מותר, דכל מה שרוצה אדם לעשות באישתו עושה&quot;. כלומר, מילוי התאווה מותר לאיש ולאשתו, ואין בדבר השחתת זרע לבטלה, התאווה היא סיבה מספקת לכך שתהא ביאה זו מותרת.</p>
<p>בדעת הרמב&quot;ם (איסורי ביאה כא, ט) מצינו מחלוקת גרסאות בין הספרים והדפוסים הישנים לכתבי היד. בספרים נאמר כי &quot;אשתו של אדם מותרת היא לו, לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה &#8230; ובלבד שלא יוציא שכבת זרע לבטלה&quot;. גרסה זו מופיעה בלשון הטור והבית יוסף. בכתבי היד המובאה &quot;ובלבד שלא יוציא שכבת זרע לבטלה&quot; אינה מופיעה כאן, אלא רק בהלכה יח בהמשך הפרק ומוקדשת לכך:</p>
<p>&quot;אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ, ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד, אבל אלו שמנאפין ביד ומוציאין שכבת זרע לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זה בנדוי הוא יושב ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאילו הרג הנפש&quot;.</p>
<p>על פי לשון הזהב וסדר כתיבת הרמב&quot;ם, הלכה יח היא המקום הטבעי להתייחסות לנושא של הוצאת זרע לבטלה<a href="#_ftn11" name="_ftnref11">[11]</a>, ובה הרמב&quot;ם מציין את שני המקרים הברורים אליהם נוגע המושג הוצאת זרע לבטלה – באיש יחידי וכאשר אדם דש בפנים וזורה בחוץ, כמעשה ער ואונן<a href="#_ftn12" name="_ftnref12">[12]</a>. כמו כן, הלכה זו נסמכת להלכות שאין ספק כי מקורן בגזירות ובתקנות חז&quot;ל. הרבנים סתיו (אבוא ביתך, חיי אישות חלקיים) הביאו את דברי הרמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש (סנהדרין ז, ד): &quot;ומותר לאדם לבוא על אשתו שלא כדרכה ודרך אברין או איך שירצה&quot; והוכיחו את גרסת כתבי היד, מכך &quot;שהרמב&quot;ם (בגרסת הטור ובכל כתבי היד) התיר ביאה &quot;דרך אברים&quot;. שהרי כל מה שמייחד פעולה זו מחיבוק ונישוק רגילים הוא שהיא כרוכה בהוצאת זרע, כמבואר ברש&quot;י בנדה (יג, ב, ד&quot;ה דרך): &quot;דרך אברים &#8211; היינו שכבת זרע לבטלה&quot;, וממילא אם לא היה הרמב&quot;ם מתכוון להתיר הוצאת זרע, אין כל חידוש בהיתר לשמש דרך איברים&quot;. וכן כתב הר&quot;ן (סנהדרין נח, ב, ד&quot;ה ומי) שדעת הרמב&quot;ם היא כתירוץ השני של התוספות, להתיר ביאה שלא כדרכה (ואף ביאה דרך אברים)<a href="#_ftn13" name="_ftnref13">[13]</a>.</p>
<p>אל מול דעות המקלים בביאה שלא כדרכה, כתב בבית יוסף:</p>
<p>&quot;ודבר קשה הוא להתיר לו להיכשל בהוצאת זרע לבטלה אפילו באקראי, ושומר נפשו ירחק מזה ומכיוצא בו וכבר כתבתי בזה. ואילו היה ר&quot;י רואה מה שאמר הזוהר בעונש המוציא זרע לבטלה כי הוא גדול משאר עבירות שבתורה לא היה כותב זה שכתב&quot;.</p>
<p>בשו&quot;ע (אה&quot;ע כה, ב) בחר שלא להתייחס במפורש לשאלה זו ובאו&quot;ח הביא הב&quot;י את שתי הדעות ולא הכריע. הרמ&quot;א הביא את לשון הרמב&quot;ם כבספרים האוסרים והוסיף את דעת התוספות המתירים באקראי והכריע כמותה. כדעה המקלה ברמ&quot;א פסקו אחרונים רבים<a href="#_ftn14" name="_ftnref14">[14]</a>.</p>
<p>אם כן, נראה כי שיטת רוב הראשונים והאחרונים, שעל אף שיש עדיפות לביאה כדרכה, אפשר לסמוך לכתחילה על הפוסקים המכריעים להקל בתשמיש שלא כדרכה באקראי. הוצאת הזרע באופן שאינו מאפשר פריה ורביה ואינו כדרך כל הארץ, אינה הופכת את שפיכת הזרע למי שנחשבת &quot;לבטלה&quot;.</p>
<p>מדברי התוספות המתירים ביאה שלא כדרכה באקראי, עולה כי אין לדקדק בכל ביאה וביאה ולוודא כי יש ביכולתה להוביל לפריה ורביה, אלא להסתכל במבט רחב על הזוגיות שבה בני הזוג שואפים להביא ילדים<a href="#_ftn15" name="_ftnref15">[15]</a>. נראה כי כך סובר גם בעל העזר מקודש (אה&quot;ע כה, ב), הכותב על דברי הרמ&quot;א, המתיר ביאה שלא כדרכה: &quot;כי מצד חזקת חיים ורוב נשים מולידות, בטוח שיקיים מצוות פרו ורבו בימיו&quot;, שעיקר העניין הוא שבסופו של דבר יקיימו פרו ורבו ואין לחוש לכל ביאה וביאה.</p>
<h4 style="text-align: center;">בין ביאה שלא כדרכה לביאה דרך אברים</h4>
<p>ועתה יש לשאול האם דין ביאה שלא כדרכה כביאה דרך אברים. בין ביאות אלו יש צד שווה וצד שונה. הצד השווה הוא ששתיהן נחשבות כקרבה, הן לאישה והן לאיסורי עריות, כפי שכתב הרמב&quot;ם (בגרסת כתבי היד) &quot;ובא עליה בין כדרכה ובין שלא כדרכה בין דרך אברים&quot;, וכאשר מדובר על נשים האסורות על האדם, שתיהן אסורות (פיהמ&quot;ש שם): &quot;והבא על ערוה מן העריות דרך איברין או שנישק אחת העריות או שחיבק או שנגע באיבר מאיבריה כדי ליהנות &#8230; כל זה אסור&quot;. מה ביאה שלא כדרכה קרויה ביאה, כך ביאה דרך אברים קרויה ביאה וקריבה לעניין האיסור (שו&quot;ע אה&quot;ע, כ, א).</p>
<p>בכל הנוגע לַשוני, בביאה שלא כדרכה יש צד שהיא נחשבת יותר ביאה, מצד התוקף הדיני שבה. מהגמרא בסנהדרין (נד, א) לומדים כי יש באישה שני &quot;משכבים&quot;, כדרכה ושלא כדרכה, כדברי רש&quot;י: &quot;שתי משכבות יש באשה שוין זה לזה לחייב בכל עריות, כדרכה ושלא כדרכה&quot;<a href="#_ftn16" name="_ftnref16">[16]</a>. תוקף זה נוגע גם לאפשרות לקדש אישה בביאה שלא כדרכה (רמב&quot;ם אישות, ג, ה) וגם לעונש המשתנה על ביאה שלא כדרכה וביאה דרך אברים (הנקראת &quot;פריצותא בעלמא&quot; ביבמות נה, ב ובסוכה כו, ב)<a href="#_ftn17" name="_ftnref17">[17]</a> על ערווה, שעל הראשונה נהרג ועל השנייה לוקה (שו&quot;ע אה&quot;ע, כ, א). גם לצד החיובי, לא נראה שבביאה דרך אברים יכול לצאת ידי חובת מצוות עונה (וכמובן שלא בבעילת מצווה), כעולה מדיון הגמרא ביבמות (נה, ב), בו אביי אומר שבעל אינו יכול לקנא לאשתו על ביאה דרך אברים<a href="#_ftn18" name="_ftnref18">[18]</a>. אך אפשר לחלק בין התוקף הקנייני של הביאה לבין השאלה האם הזרע היוצא נחשב לבטלה, כשם שעולה ממעשה ער ואונן שלהבנת הגמרא באו על תמר שלא כדרכה והייתה בכך השחתת זרע.</p>
<p>מנגד, בביאה שלא כדרכה יש צד לגריעותא, שהיא נחשבת כמי שקשה לומר עליה שהיא ממלאת את צד השמחה במצוות עונה. רש&quot;י (סנהדרין נח, ב) אומר: &quot;שלא כדרכה – אין כאן דבק, שמתוך שאינה נהנית בדבר אינה נדבקת עמו&quot;, והשאיפה לקיים את דברי הפסוק &quot;וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד&quot; נפגעת. אף התוספות כתבו שם (ד&quot;ה מי): &quot;שלא כדרכה – שמצערתה&quot;. וכתב בשו&quot;ת אגרות משה (אה&quot;ע א, סג): &quot;ושלא כדרכה, אין להתיר משום מצות עונה ושמחת אשתו, משום דאין אשה נהנית בכך דאדרבה איקרי עינוי ולא יקיים מצות עונה בזה&quot;. והקשה בהרחבות לשמחת הבית וברכתו (עמ' 182) כיצד הותרה ביאה זו אם יש בה עינוי לאישה, ותרץ שיש נשים הנהנות ממנה. אם כן, לשיטתו הכול תלוי ברצון האישה והותרה ביאה זו אם יש רצונה בכך ונאסרה אם עינוי הוא בשבילה. ואף הרב בן סימון (אסיא קיא-קיב, עמ' 178) כתב שבשל העינוי הכרוך בביאה שלא כדרכה, יש צד להקל בביאה דרך אברים, &quot;באופן שהוא דרך אברים הוא קל הרבה יותר, דהא אינה מצטערת, וא&quot;כ לא צריכה להיות מצב זה ההגבלה של ר&quot;י שדווקא באקראי&quot;.</p>
<p>עולה מכל זה כי על אף הסבירות בהשוואה בין ביאה שלא כדרכה לביאה דרך אברים, אין היא פשוטה לגמרי. מרבית הפוסקים המתירים ביאה שלא כדרכה, כלל לא התייחסו לביאה דרך אברים וקשה לדעת האם סברו שדינה כדין ביאה שלא כדרכה, שבשתיהן הזרע נפלט באופן שאינו יכול להוביל לפריה ורביה. מדברי הרמב&quot;ם בגרסת כתבי היד, האורחות חיים (הלכות כתובות, ז), רבנו יונה (סנהדרין נח, ב), טור (אה&quot;ע כה, ב) והרמ&quot;א (אה&quot;ע כה, ב), נראה כי דין אחד להן, ולכן לענייננו כשם שהותרה ביאה שלא כדרכה יש להתיר ביאה דרך אברים.</p>
<p>ואכן כתב הדרישה להתיר באקראי (אה&quot;ע כה, סק&quot;ו):</p>
<p>&quot;יש ללמוד דכל תשמיש שאינה כדרך כל הארץ נכלל בשם שלא כדרכה, שהרי ר&quot;י פליג גם אדרך אברים שמותר וכללינהו בשם שלא כדרכה&quot;<a href="#_ftn19" name="_ftnref19">[19]</a>.</p>
<h4 style="text-align: center;">מהי &quot;בטלה&quot;?</h4>
<p>כעת נפנה לדון במובן של ה&quot;בטלה&quot; של הזרע ונכריע את דיוננו האם מותר לאיש ולאישה לבחור לשמש באופן שבו זרע הבעל אינו בא אל גוף האישה, בין אם היא מחככת ידיה, פיה או אחד מאיבריה באברו ובין אם הוא מחכך את אברו בגופה.</p>
<p>בפוסקים מופיעות מספר דרכים ההופכות את שפיכת הזרע למי שאינה נעשית לבטלה. הדרך הראשית, שאינה נוגעת לענייננו, היא שימוש &quot;כדרך כל הארץ&quot;<a href="#_ftn20" name="_ftnref20">[20]</a>, כלומר שזרע האיש יוצא בפתח הרחם, ואז גם במצבים שאין האישה יכולה להרות, אין ספק שמותר לה לשמש עם אישהּ. בנידון דידן התשמיש לא נעשה כדרך כל הארץ. דרך נוספת היא כדברי פסקי הרי&quot;ד וריא&quot;ז שהובאו לעיל<a href="#_ftn21" name="_ftnref21">[21]</a>, ומהם עולה כי שפיכת הזרע נחשבת כהשחתה רק כאשר היא יוצאת לריק ואין בה תועלת, ולעניין זה תאוות האיש נחשבת כתועלת המוציאה את הוצאת הזרע מגדר של &quot;בטלה&quot;.</p>
<p>דרך שלישית היא לאור העזר מקודש (אה&quot;ע כג, ו), הסובר כי מתחייב בהוצאת זרע לבטלה מדרבנן &quot;מצד מניעת פו&quot;ר ועונה&quot;, ואילו כאן אינו מבטל עונה אם מדובר בדרך שאינה קבועה, כך שקיום מצוות עונה מגדיר את הוצאת הזרע כמי שאינה לבטלה. מצוות עונה מתקיימת ברצון ובחשק האישה ואם רצונה בכך, יש תועלת ברורה בביאה דרך אברים. וכן כתב בשו&quot;ת אגרות משה (אה&quot;ע א, סג):</p>
<p>&quot;וגם רבנן סברי דליכא איסור אם אינו לבטלה ממש דהוא למצות עונה ושמחת אשתו (דרך ג) &#8230; להחשיב גם זה שמתאוה לבעול שלא כדרכה כצורך ואינו לבטלה ומותר (דרך ב) &#8230; כיון דפירוש לבטלה הוא לבטלה ממש, שאין בה שום צורך, ומטעם זה מותר לצורך מצות עונה ושמחת אשתו (דרך ג)&quot;.</p>
<p>ואם כן, במצבים שבהם יש רצון לאישה שכך ישמשו, אין בכך חשש של זרע היוצא לבטלה, כי אדרבא, היא שְׂמחה בדרך זו ורחב לבבה. כשם שתאוות האיש מוציאה את הזרייה מגדר &quot;לבטלה&quot;, כך מצוות עונה ושמחת האישה הופכות את הוצאת הזרע למותרת. מה עוד, שברית הנישואין והחיבור הנפשי בין בני הזוג עשוי להיבנות ולזכות לחיזוק בזכות קיום ביאה דרך אברים. גם בביאה זו ראויה להיות קרבה, אהבה, התחשבות, אכפתיות, ורצון לקבל ולתת זה מזו וזו מזה. אף אם היא איננה הגשמה שלמה ומלאה של דיבוק האיש והאישה, היא בעלת מעלות רבות ויכולה לסייע לבניין הבית והזוגיות ויש בכך תועלת גדולה.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>בכל העניינים הנוגעים לאיש ולאשתו, משרטטת התורה גבולות וקובעת הנחיות, אך גם מותירה אפשרויות של בחירה ומרחבים שבהם בני הזוג מוליכים בהם את עצמם, זה לקראת זו. דברי הגמרא בנדרים, המכריזים &quot;כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה&quot; ומובאים ברמב&quot;ם וברמ&quot;א, מורים על החופש המסור בידי הזוג, הנוהגים בדרך העולה בקנה אחד עם רצונם וחשקם ומובילה אל שמחתם, המקיימת את דברי הכתוב &quot;וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot; &quot;וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח&quot;. כאשר אלו עמודי האש והענן המלווים את מעשי הזוג, מעשיהם אינם לבטלה אלא למען כינון וביצור ביתם וזוגיותם.</p>
<p>וכתב הרב מאור קיים בהרחבות לשמחת הבית וברכתו (עמ' 181):</p>
<p>&quot;בדורנו, שהפריצות נפוצה, והפיתויים והנסיונות בענייני עריות גוברים, צריך להדגיש יותר הקדושה שבאה לידי ביטוי בנאמנות שבין בני הזוג. ואם בני הזוג רוצים לשמח זה את זה בדרכים שונות – צריך להורות להם את עיקר הדין&quot;.</p>
<p>וכן התיר הרב רונס (חוברת אסיא צז-צח, עמ' 134-140) בדורנו ביאה דרך אברים בבני זוג. בנוסף, יש לתת את הדעת ולדבר על האפשרויות המותרות שיוסיפו טוב וירבו אהבה, חדווה, שלום ורעות, כדי שתשרה השכינה בין בני הזוג ובריתם תהיה ברית עולם.</p>
<p>בשו&quot;ת עזרת כהן (סימן לב) כתב הרב קוק ביחס לאיסור הוצאת זרע לבטלה:</p>
<p>&quot;יש לומר דאינו כי אם כשאין כוונתו לתכלית טוב, אבל אם מתכוין לתכלית טוב שוב אינו בכלל דבר רע &#8230; אם כן יש לומר &#8230; מותר כשמכוין לתועלת דבר נחוץ&quot;.</p>
<p>ומה נחוץ בדורנו, שהוא נפלא וחופשי, יותר מחיזוק החיבור שבין בני זוג? ביאה דרך אברים עשויה לשמש להגדלת החיבור והטוב ואף לגונן מפני הרע.</p>
<p>מצבים שבהם האישה או האיש חפצים בקרבה בצורת יחסי אישות שאין בהם חבירה וגילוי מלא של דביקת גוף בגוף, מותרים. וכאשר הם מקרבים או מונעים את ריחוק הנפשות, יש להניח להם מקום להתקיים, וירבו אהבה ואחווה ושלום ורעות. אומנם יש לומר בפה מלא כי בדרכה של תורה יש עדיפות לביאה כדרכה ולאיחוד הבשר ככל האפשר, אך אין זה אומר בהכרח כי דרכים אחרות נאסרות. האפשרות של קיום איחוד הבשר הן בין הגופים והן בוולד העשוי להיוולד ממנו, היא הנעלה ביותר אך גם המעלות המוליכות אליה וכוללות חלק ממרכיביה, מותרות ומקובלות הן.</p>
<h4 style="text-align: center;">הכרעה</h4>
<p>על בסיס ההבנה שדין הוצאת זרע לבטלה נאמר באיש יחידי או במי שמבקש למנוע באורח קבע את האפשרות להיכנס להיריון בעזרת שפיכת הזרע מחוץ לגוף האישה, בצירוף לדעות הראשונים שדין זה עצמו הוא מדרבנן; ואף נראה שמי שסברו שהדבר אסור מדאורייתא יודו שכאשר מדובר על איש ואישה הנשואים כדת וכדין, לכל היותר עסקינן באיסור דרבנן, ויש מקום לסברה שמי שלדעתם שהאיסור מדרבנן בנד&quot;ד מותר לכתחילה, ואף אם נאמר שנמצאנו במחלוקת בדרבנן, בשל סופרים אפשר לילך אחר המקל; ואף רבו המתירים מרבותינו הראשונים והאחרונים בתשמיש שלא כדרכה באקראי הכולל הוצאת זרע, סלולה הדרך ללמוד אף לענייננו, בו אין חשש של ניאוף ביד ואין צורך להישמר מדבר רע, להורות להיתר. עם זאת, אסור להשתמש בדרך זו מתוך כוונה למנוע היריון, כמעשה ער ואונן.</p>
<p>&nbsp;</p>
<h4 style="text-align: center;">סיכום</h4>
<p>יש עדיפות לקיום מלא ככל האפשר של דברי התורה &quot;וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד&quot;, ועל כן וודאי כי ביאה כדרכה היא דרך המלך ביחסי אישות. עם זאת, ביאה שלא כדרכה וביאה דרך אברים מותרות הואיל והן מגשימות תכליות נעלות בזמן שהן נעשות לתועלת הזוגיות, בבחירת האישה והאיש ושלא למען מניעת היריון. אם מפעם לפעם חפצים בני הזוג בביאה בה יישפך הזרע מחוץ לגוף האישה, הרשות בידם וישימו ליבם לשמח זה את זו וזו את זה ולבנות את ביתם בשמחה של מצווה.</p>
<p>&nbsp;</p>
<h4>* המאמר נמצא כעת על שולחן מערכת &quot;אסיא&quot;.</h4>
<p>&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;&#8212;-</p>
<p><a href="#_ftnref1" name="_ftn1">[1]</a> בשמחת הברית וברכתו התייחס גם לחיבור למצווה המקיפה הכוללת &#8211; וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.</p>
<p><a href="#_ftnref2" name="_ftn2">[2]</a> רמב&quot;ם אישות פרק יד; שו&quot;ע אה&quot;ע סימן עז.</p>
<p><a href="#_ftnref3" name="_ftn3">[3]</a> למשל ברמב&quot;ם – אישות פרקים יד וטו ; שו&quot;ע אה&quot;ע סימנים א ועו (וכן סימן סט, ב; כב, ב ואו&quot;ח סימן רמ, א).</p>
<p><a href="#_ftnref4" name="_ftn4">[4]</a> לקושיות נוספות על האפשרות ללמוד מסיפור זה להלכה, ראה אצל ר&quot;י רוזנצוויג (תשובה בכתובים) ודוב ברקוביץ (ברכת הבנים עמ' 17-19).</p>
<p><a href="#_ftnref5" name="_ftn5">[5]</a> הר&quot;י רוזנצוויג (תשובה בכתובים) מביא מקור שלישי לדין זה, ופשוט שאינו נוגע לנידון דידן. במסכת נידה נאמר (יג, ב): &quot;תנא דבי רבי ישמעאל: &quot;לא תנאף&quot; – לא תהא בך ניאוף, בין ביד בין ברגל&quot;. כמה ראשונים [או&quot;ז (א, קכד), מאירי, משמע ממדרש תנחומא (בראשית, סימן כ&quot;ז), ספר חרדים (מצוות לא תעשה, ז', י&quot;ט; מצוות התלויות בארץ ישראל, פרק ב') וכן משמע ממדרש תנחומא (בראשית, סימן כז) ומילקוט שמעוני (נח, רמז נא; יתרו, רמז רצח; ישעיהו, רמז שפט)] הבינו כי מכאן נלמד שאסור לאדם להוציא את זרעו מתוך חיכוך אבריו באברו, כדברי הסמ&quot;ק (מצווה רצב): &quot;שלא להשחית זרע, כדכתיב: &quot;לא תנאף&quot; – לא תהנה לאף&quot;. אומנם, לדרשת הגמרא מצינו עוד שני פירושים בדברי הראשונים [תוספות נידה (שם, ד&quot;ה בין), רבינו פרחיה (שבת קח, ב), ריבב&quot;ן (שם קט, ט); רמב&quot;ם (פיאמ&quot;ש סנהדרין, ז, ד), רבנו יונה (שערי תשובה ג, קיב)], ועל פיהם אין בדרשה זו מקור לאיסור הוצאת זרע לבטלה.</p>
<p><a href="#_ftnref6" name="_ftn6">[6]</a> וכן משמע מפיהמ&quot;ש (סנהדרין ז, ד) שאינו חייב במלקות על הוצאת זרע לבטלה ואף בבא על הפנויה דרך אברים.</p>
<p><a href="#_ftnref7" name="_ftn7">[7]</a> וכן משמע משו&quot;ת מנחת יצחק (א, נ) ומשו&quot;ת דברי יציב (אה&quot;ע, לא). אולם בשו&quot;ת מהר&quot;י קצבי (סימן ג) הסתפק בכוונת התוספות.</p>
<p><a href="#_ftnref8" name="_ftn8">[8]</a> שהרי הגמרא בנידה (מה, א) דנה ב&quot;שלוש נשים המשמשות במוך&quot; ואחת מהן היא קטנה.</p>
<p><a href="#_ftnref9" name="_ftn9">[9]</a> הזוהר הפליג בחומרת עוון זה, ואף אמר כי יש בו צד חמור ממי שהרג בנים של נשים אחרות, משום שכאן האדם הורג את בניו שלו (בראשית ריט, ב. וראו עוד בזוהר בראשית, קפח, א; פקודי רסג, ב). ר' צדוק הכהן מלובלין דן בחומרה זו, ומסיק שאכן מדובר על חומרה שאינה מצד הדאורייתא, אלא מצד הקרבה לקב&quot;ה שנפגעת מעוון זה, &quot;דוקא הא נגד כל העבירות כולם בענין הטומאה המרחקת מפני שכינה&quot; (תקנה השבים טו, יב).</p>
<p><a href="#_ftnref10" name="_ftn10">[10]</a> וז&quot;ל הריב&quot;ש: &quot;הפליגו להגדיל העון ההוא, כמו שעשו חז&quot;ל, שאמרו (שבועות לט): שבכל עברות שבתורה נאמר בהן: ונקה, וכאן: לא ינקה; וכן, שנפרעין ממנו ומכל העולם. לא אמרו בו שיהרג ואל יעבור, כמו באותן ג' עברות, וזה לא עלה על דעת שום אדם, ולא חשב אנוש. אלא שדרך החכמים להפליג בהגדלת העונות, כדי שישמר אדם מהכשל בהן&quot;. וכך ברור למשל בשימוש בלשון &quot;חייב מיתה&quot; הנאמרת על מי שאוכל לפני שהתפלל ערבית (ברכות ד, ב) ומי שמורה הלכה בפני רבו (שם לא, ב). וכן אמרו (נדרים מ, א) שמי שאינו מבקר חולה, כאילו שופך דמים.</p>
<p><a href="#_ftnref11" name="_ftn11">[11]</a> וכן כתב ר&quot;י קאפח בפירושו לרמב&quot;ם: &quot;ואין לה מקום כאן כי כבר כתבה רבינו לקמן בהלכה י&quot;ח&quot; והביאו הרב רפי אוסטרוף (הוצאת זרע 'לבטלה' בהקשר זוגי).</p>
<p><a href="#_ftnref12" name="_ftn12">[12]</a> את חריפות הלשון &quot;לא די להם שאיסור גדול הוא&#8230;&quot; אפשר לתלות בגישתו הנחרצת של הרמב&quot;ם שיש למעט בתשמיש וכי יצר המין הכרחי אך מהווה חרפה. באופן כללי יש להבדיל בין גישתו החינוכית של הרמב&quot;ם בענייני אישות לבין פסיקת ההלכה המאפשרת שלו. באופן דומה כתב הרב דוב ברקוביץ' (ברכת הבנים עמ' 31-32).</p>
<p><a href="#_ftnref13" name="_ftn13">[13]</a> הרב אריה כ&quot;ץ (חוברת אסיא צז-צח, עמ' 141-149) סקר את כתבי יד שונים וטען כי מרביתם תואמים את גרסת הספרים והציע כי זהו תיקון לשון הרמב&quot;ם על פי כוונתו ואין מדובר בתלמיד טועה.</p>
<p><a href="#_ftnref14" name="_ftn14">[14]</a> הלבוש (או&quot;ח רמ, ד), הבית שמואל (אה&quot;ע כה סק&quot;ב) והעזר מקודש (אה&quot;ע כה, ב). כך גם הים של שלמה למסכת יבמות (ג, יח), שו&quot;ת פנים מאירות (ב, קנח), שו&quot;ת צמח צדק (אה&quot;ע, פט), וכן משמע שנוטה דעת הנצי&quot;ב במרומי שדה (שם), וכן נראית דעתו בשו&quot;ת אדרת אליהו (אה&quot;ע מחר). כך פסק בשו&quot;ת מים חיים (או&quot;ח, צז) ובשו&quot;ת עזרת כהן (סימן לז). וכן ביד אהרן (אה&quot;ע כה, סקא). וכן עולה גם מדברי הברכי יוסף (או&quot;ח רמ, ב) ומשו&quot;ת יביע אומר (ח אה&quot;ע, כא), וכן סמך על המקלים בשמחת הבית וברכתו (ב, יח).</p>
<p><a href="#_ftnref15" name="_ftn15">[15]</a> בדרך קרובה פירש הפת&quot;ש (אה&quot;ע א, א) את דברי הברכי יוסף (אה&quot;ע, ס&quot;ק ב) על דעת הרמב&quot;ם בדין &quot;לערב אל תנח&quot;, שהוא החובה מדרבנן להביא עוד ילדים: &quot;משום לערב אל תנח סגי לעתים רחוקות, רק שלא יניח לגמרי. &#8230; משום ולערב אל תנח &#8211; מחוייב בעת מן העיתים&quot;.</p>
<p><a href="#_ftnref16" name="_ftn16">[16]</a> ומשם למד המהרש&quot;א היתר ביאה שלא כדרכה באשתו: &quot;מדאסרה התורה בערוה שני משכבות &#8230; על כורחך דבאישה שאינה ערוה שרי&quot;.</p>
<p><a href="#_ftnref17" name="_ftn17">[17]</a> ונראה כי בשו&quot;ת בני בנים (ד, יח) הכריע בשל כך לאסור הוצאת זרע בביאה דרך אברים, וכמו כן דייק בלשון הטור והרמ&quot;א שהזכירו ביאה דרך אברים כאשר הביאו את הדעה האוסרת וכשהביאו את דעת ר&quot;י המתיר בתוס' הזכירו רק ביאה שלא כדרכה. ועל ראייה בתרא יש לומר כי הטור והרמ&quot;א הביאו את דברי ר&quot;י באופן הלקוח ממקורם, מהדיון על שלא כדרכה ולא ראו להוסיף את ביאה דרך אברים, ואין הכרח לומר שכתבו כך דווקא.</p>
<p><a href="#_ftnref18" name="_ftn18">[18]</a> וכן אמרו בשו&quot;ת אבוא ביתך והוסיפו שיש דיון בפוסקים האם בהעראה, בהכנסה חלקית של האבר אל האישה, יכול לצאת ידי חובת עונה (עמ' 437).</p>
<p><a href="#_ftnref19" name="_ftn19">[19]</a> בספר הלכה ברינה לר' ברוך אברהם טולדאנו (עמוד תקצ אות ה), שכתב להתיר ביאה דרך אברים, מפני שהיא לא כמעשה ער ואונן, שהם &quot;היו מתכוונים להשחית את הזרע, ומתחילת ביאה כוונתם היתה לרעה, לא כן בא דרך אברי אשתו, לא נתכוין להשחית הזרע, אלא כוונתו למלאת תאותו, ועוד באקראי לא בקבע, על כן התירו לו&quot;. וכן נראה שהתיר בשו&quot;ת תורה לשמה (סימן רצט), שהשווה לדין ביאה שלא כדרכה ולא חילק לאסור.</p>
<p><a href="#_ftnref20" name="_ftn20">[20]</a> רמ&quot;א (אה&quot;ע כג, ה) בעקבות התוס' (יבמות יב, ב, ד&quot;ה שלוש), המרדכי (יבמות טו, רמז ג) והנימוק&quot;י (יבמות יט, ב, ד&quot;ה גמרא); אגרות משה (אה&quot;ע א, סו); לבוש (אה&quot;ע, כג, ה; שו&quot;ת שואל ונשאל (ה, אה&quot;ע, מח; תורת חסד (אה&quot;ע, מ&quot;ב) ושו&quot;ת אחיעזר (א, אה&quot;ע, כג).</p>
<p><a href="#_ftnref21" name="_ftn21">[21]</a> וכן כתב רבי ברוך טולידאנו הלכה ברינה (רינת עזר, סימן כג, ביאור מקור ברוך סק&quot;ה): &quot;הבא דרך איברי אישתו לא נתכוון להשחית הזרע אלא כוונתו למלאות תאוותו, ועוד באקראי לא בקבע, על כן התירו לו&quot;. וכ&quot;כ בשו&quot;ת מנחת יחיאל (אה&quot;ע יח): &quot;התורה התירה לעשות עם אשתו כל מה שלבו חפץ ומתאוה &#8230; וממילא דמותר אף אם מוציא שז&quot;ל &#8230; כיון דמצינו בער ואונן דנענשו ע׳׳ז מיתה ביד״ש ע״כ צריכים לחלק דדוקא דומי אדער ואונן אסור גם ע״י אשתו דהמה התכוונו להשחית הזרע תמיד בכוונה כדי שלא תתעבר&quot;. וכן נראה שבשו&quot;ת גבורות יצחק (בעניין מוך, טו) הזכיר את ההנאה כמי שמוציאה מידי גדר לבטלה: &quot;אולי שלא כדרכו דאיכא הנאת תשמיש על כל פנים מותר באקראי אבל שתמלא ונופצת שהיא לאחר תשמיש יש לומר דאסורא אפילו באקראי אבל הוא דוחק&quot;.</p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%91%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%96%d7%95%d7%92/">ביאה דרך אברים בבני זוג</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>ליל הטבילה מתחיל בבוקר</title>
		<link>https://merkazyahel.org.il/%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8/</link>
					<comments>https://merkazyahel.org.il/%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[michal]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 31 Dec 2019 19:03:55 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זוגות צעירים]]></category>
		<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[ליל טבילה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://merkazyahel.org.il/?p=499</guid>

					<description><![CDATA[<p>הגעת לליל הטבילה! לאחר שבועיים של געגוע, מתכוננים לחידוש מרגש של הקירבה הפיזית עם בן הזוג. אבל האם תמיד הכל רק פרפרים בבטן? השעה שמונה בערב. יום גדוש פעילות מאחורייך, התינוק מסרב להירדם, הכיור במטבח מלא בכלים מארוחת הערב, הילדה מתעוררת עם חום, יש עוד עניינים לסגור לקראת יום העבודה מחר&#8230; המקווה השכונתי נסגר בעשר...  <a class="excerpt-read-more" href="https://merkazyahel.org.il/%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8/" title="Readליל הטבילה מתחיל בבוקר">Read more &#187;</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8/">ליל הטבילה מתחיל בבוקר</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>הגעת לליל הטבילה! לאחר שבועיים של געגוע, מתכוננים לחידוש מרגש של הקירבה הפיזית עם בן הזוג. אבל האם תמיד הכל רק פרפרים בבטן?</p>
<p>השעה שמונה בערב. יום גדוש פעילות מאחורייך, התינוק מסרב להירדם, הכיור במטבח מלא בכלים מארוחת הערב, הילדה מתעוררת עם חום, יש עוד עניינים לסגור לקראת יום העבודה מחר&#8230; המקווה השכונתי נסגר בעשר אבל אישך לא בבית ואין בייביסיטר בנמצא כי יש חודש ארגון&#8230;</p>
<p>איכשהו הצלחת להגיע למקווה, ואת מטפלת בהכנות אחרונות. חווית הטבילה עצמה עמוסה ברגשות. ישנן נשים שיוצאות בתחושת רוממות (בהיי, כמו שאומרים) וישנן שמסיימות סחוטות נפשית. בדרך הביתה ההתרגשות הולכת וגוברת. ואולי זו מתיחות לקראת הבאות. זוגות צעירים שטרם התרגלו לקירבה הפיזית אחד עם השני, ועדיין ביישנים וחסרי ביטחון, עלולים להיות מודאגים מהתחדשות האינטימיות. גם לזוגות ותיקים יותר יש חששות משל עצמם, הבאים עם הגיל ועם שינויים טבעיים בגוף. ואולי, הקשר הפיזי נתקל בקשיים או שיש חיכוכים אחרים בזוגיות. עבור זוגות שאחד נמצא הרבה מחוץ לבית, למשל בצבא או בנסיעות עבודה, יש אתגרים נוספים בחיבור המחודש.</p>
<p>את נכנסת בדלת של הבית ו&#8230; התינוק עדיין ער, הכלים נשארו בדיוק איפה שהם הונחו בכיור&#8230; לפחות אישך בבית&#8230; ושואל &quot;מה יש לארוחת ערב?&quot; סוף, סוף אתם מגיעים לחדר השינה- נועלים את הדלת, דוחפים מעל המיטה לרצפה את הכביסה המחכה לקיפול, מתפללים שהילדים לא יתעוררו או שהמתבגר ישמור על השקט בשיטוטיו בבית. הגעתם לרגע המיוחל, אבל כשהוא כאן, כמה ציפייה, רצון והתרגשות עוד נשארו לחיבור אינטימי ופיזי?</p>
<p>לכן אני אומרת: ליל הטבילה מתחיל למעשה בבוקר!<br />
אפילו בלילה לפני, להשתדל לצבור שינה טובה.<br />
אפילו שבועיים לפני, ליזום שיחת נפש עם בן הזוג ולעלות ציפיות, רעיונות, תכנון&#8230;</p>
<p>ומילה לכם בני הזוג:<br />
ליל הטבילה אינו שייך לאישה שלכם לבדה. לפי הפתגם הידוע &quot;מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת&quot;. אם אתם שותפים לשיא שמגיע עם החיבור המחודש, אז השתדלו להיות שותפים גם בטיפוס לפסגה. תעשו מאמצים להגיע הביתה מוקדם ולתפוס פיקוד על שגרת ארוחת ערב-מקלחות-השכבה (או סידורים שצריכים להיעשות בבית). כמובן, ישנם הרבה גברים ששותפים לפעילויות אלו על בסיס קבוע, אבל ישנם אחרים שלא. תעזרו לילדה לסיים את שיעורי הבית, שטפו את הכלים, קנו או בשלו משהו טעים שתוכלו ליהנות ממנו כשהאישה תחזור הביתה (עובדה מעניינית: נשים חוזרות מהמקווה מורעבות!). זר פרחים או מתנה סמלית זה למהדרין, אבל גם &quot;קופון אישי&quot; לעיסוי רגליים שווה הרבה מאד ויכול לעזור במעבר בין המרחק לנגיעה.</p>
<p>ונשים, גם האישים שלכם ישמחו לקבל תזכורת כיפית שהולכים ומתקרבים למפגש המחודש. אפשר לשלוח מסרון שובב במהלך היום או פינוק אחר שתחשבו עליו. כולם רוצים להרגיש שחושבים עליהם ורוצים בקרבתם. אולי תכינו &quot;קופונים אישיים&quot; משלכם.</p>
<p>מה הכי חשוב מכל ההצעות האלה?<br />
קחו קצת זמן ותחשבו מה מתאים לכם, מה אתם צריכים ומה הייתם רוצים שיקרה. קחו את הרעיונות והתחושות ותרגמו אותם להצעות קונקרטיות. תפגשו לשיחה אחד על אחת, לא ביום הטבילה כשרמת המתח באוויר גבוהה, אלא מצאו זמן נייטרלי בו שניכם מסוגלים להקשיב ולקלוט ויחד גבשו תוכנית שמתאימה לשניכם.</p>
<p>דברו על הצרכים והרצונות של כל אחד מכם כדי להפוך את יום וליל הטבילה לחוויה חיובית שמצפים בהתרגשות לבואה. עם תקשורת פתוחה וקצת תכנון תוכלו לשחזר את כל הדברים היפים שלמדתם לקראת החתונה על הגעגוע והמפגש המחודש במערכת שנקראת טהרת המשפחה.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p style="text-align: center;"><a href="https://merkazyahel.org.il/course/" target="_blank" rel="noopener">לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8/">ליל הטבילה מתחיל בבוקר</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://merkazyahel.org.il/%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a8/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מיניות לאחר לידה</title>
		<link>https://merkazyahel.org.il/%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94/</link>
					<comments>https://merkazyahel.org.il/%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[michal]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 31 Dec 2019 18:46:05 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זוגות צעירים]]></category>
		<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[הנקה]]></category>
		<category><![CDATA[לידה]]></category>
		<category><![CDATA[מיניות אחרי לידה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://merkazyahel.org.il/?p=488</guid>

					<description><![CDATA[<p>זוגות רבים חווים קשיים הנוגעים למיניות לאחר לידה. מחקרים מראים כי מרבית הנשים אינן חושקות במין במהלך החודשים שלאחר הלידה וכמחצית הנשים מדווחות על ירידה כללית בחשק המיני במהלך השנה שלאחר הלידה. הקשיים האפשריים בתפקוד המיני לאחר הלידה עשויים להיות קשורים לשינויים הפיזיולוגיים כתוצאה מההריון והלידה (למשל: השינוי במתח השרירים ברצפת האגן), לשינויים ההורמונליים (בעיקר...  <a class="excerpt-read-more" href="https://merkazyahel.org.il/%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94/" title="Readמיניות לאחר לידה">Read more &#187;</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94/">מיניות לאחר לידה</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p><span style="font-weight: 400;">זוגות רבים חווים קשיים הנוגעים למיניות לאחר לידה. מחקרים מראים כי מרבית הנשים אינן חושקות במין במהלך החודשים שלאחר הלידה וכמחצית הנשים מדווחות על ירידה כללית בחשק המיני במהלך השנה שלאחר הלידה.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">הקשיים האפשריים בתפקוד המיני לאחר הלידה עשויים להיות קשורים לשינויים הפיזיולוגיים כתוצאה מההריון והלידה (למשל: השינוי במתח השרירים ברצפת האגן), לשינויים ההורמונליים (בעיקר כאשר האישה מניקה) ולשינויים הנפשיים והרגשיים המתחוללים לאחר הלידה.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">מאמר זה מיועד לנשים ולבני זוגם. מטרתו העיקרית היא לאפשר שיח פתוח על נושא זה בתוך המערכת הזוגית, שיח המאפשר הבנה, קבלה, סבלנות וקבלת החלטות משותפות.</span></p>
<p><b>ירידה בחשק המיני</b></p>
<p><span style="font-weight: 400;">נשים רבות חוות תקופות של ירידה בחשק המיני לאורך מעגל החיים והדבר שכיח במיוחד, כאמור, לאחר לידה. גם גברים חווים לעיתים ירידה בחשק המיני לאחר הלידה ואינם מצפים לפעילות מינית בתקופה זו. אצל גברים אחרים אין ירידה בחשק אבל הם לא מרגישים מתח סביב הנושא ומאפשרים לבנות זוגם מרחב התאוששות ללא לחץ. הירידה בחשק המיני הופכת להיות בעיה כאשר נוצר פער בציפיות ההדדיות של בני הזוג בנוגע למיניות המובילים למתח ולתיסכול בתוך המערכת הזוגית.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">האם ירידה בחשק המיני צריכה להדאיג את בני הזוג? האם זו בעיה שמצריכה טיפול? שיח כנה בין בני הזוג הוא שיתן את המענה לשאלות אלה. על פי רוב, הירידה בחשק המיני היא שיקוף טבעי של תהליך ההתאוששות הפיזית של האישה וכן של העייפות והלחץ שחווים בני הזוג עם הצטרפותו של עולל למשפחה. במקרים אלה נדרשת סבלנות מצד שני בני הזוג המבוססת על הבנה וקבלה כי תקופה זו תחלוף. אך לעיתים, הירידה בחשק מבטאת קושי עמוק יותר. למשל, קושי משמעותי של האישה או של הגבר לקבל את השינויים הפיזיים שעברה האישה במהלך ההריון והלידה. ייתכן כי חוסר החשק הוא למעשה ביטוי למתחים הולכים ומעמיקים בין בני הזוג אשר מועצמים בתקופה זו. לעיתים יצליחו בני הזוג לראות בקשיים אלה אתגר הבוחן את עומק הקשר הזוגי ביניהם ומזמין אותם לחזק את הקשר הנפשי ההדדי ויבינו כי זה הזמן להשקיע בתקשורת זוגית או ביציאה לבילוי משותף. זוגות אחרים יגיעו למסקנה כי הם זקוקים לסיוע של טיפול פרטני או זוגי. אין בכך שום בושה. ירידה בחשק המיני יכולה גם להיות אחד מתסמיניו של דיכאון לאחר לידה וזו, ללא ספק, בעיה שדורשת טיפול מקצועי ללא דיחוי.</span></p>
<p><b>כאבים בזמן יחסי אישות</b></p>
<p><span style="font-weight: 400;">השינויים המתרחשים בגוף במהלך ההריון והלידה עלולים להוביל לכאבים או לתחושת צריבה ואי נעימות באיזור הנרתיק בשבועות שלאחר הלידה. כאבים אלה הולכים ופוחתים בהדרגה וצפויים לעבור מאליהם במהלך השבועות שלאחר הלידה. עבור זוגות דתיים מדובר בתקופת הרחקה ממילא, אך גם רופאי הנשים ממליצים שלא לקיים יחסים במשך ששה שבועות לאחר הלידה לפחות, כאשר יש לא מעט נשים שזקוקות לתקופת התאוששות ארוכה יותר.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">אך לעיתים הכאבים לא עוברים מעצמם וישנן דרכים שונות לטיפול בהם. נשים רבות הסובלות מכאבים, לאו דווקא בהקשר של לידה, נמנעות מטיפול כתוצאה מבושה או חוסר ידע כי ניתן לטפל בבעיה ומערכת היחסים המינית הופכת לרוויה בחוויות מכאיבות ומתסכלות עבור האישה ולגורם מרחיק בין בני הזוג. נשים אחרות סבורות כי קיום יחסים למרות הכאב יגרום לירידה הדרגתית בכאב, אך ההפך הוא הנכון.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">אז מה עושים אם יש כאבים? השלב הראשון הוא לא לעשות – לא לקיים יחסים הכוללים כניסה לנרתיק כל זמן שהדבר כרוך בכאב או בסבל. נושא זה הינו מורכב ורגיש במיוחד עבור בני זוג דתיים. בני הזוג שהיו אסורים בכל סוג של מגע במשך מספר שבועות מצפים לליל הטבילה וציפייה זו נקשרת עם קיום יחסי אישות. אך לאחר הטבילה מתברר כי בני הזוג נמצאים בסיטואציה שהם לא מכירים: המגע מותר אך יחסי אישות מלאים אינם אפשריים. במקרים אלה נדרשת עדינות, רגישות ופתיחות בין בני הזוג על מנת לבחון יחד כיצד ניתן לחוש קירבה פיזית ורגשית הדדית ללא כאב.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">השלב השני הוא פניה לפיזיותרפיסטית המתמחה ברצפת האגן. זו, אגב, המלצה הניתנת היום לכל הנשים לאחר לידה, גם אלו שלא סובלות מכאבים. במידה שהכאבים חזקים, הולכים ומתגברים או נמשכים מעבר לחודשיים-שלושה יש לפנות לגניקולוג/ית מומחה/ית לטיפול מיני.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">כאבים במהלך היחסים עשויים להיות קשורים גם ליובש בנרתיק אשר עלול לגרום גם לפגיעה ברמת ההנאה המינית, לקשיים בכניסה לנרתיק ואף לפציעה. יש שטועים לחשוב כי כמות חומר הסיכה המופרשת מבטאת בצורה מדוייקת את מידת העוררות המינית שחשה האישה וכאשר הם אינם מרגישים לחות טבעית הם נלחצים מכך. אך אין לייחס כל משמעות רגשית לשאלה אם הגוף מפריש מספיק חומר סיכה או לא. נשים רבות מתארות מצבים בהם הן חשות עוררות גבוהה ובכל זאת איכות הסיכה ירודה. הדבר נפוץ במיוחד במהלך ההנקה, בגלל הירידה בהפרשת ההורמון אסטרוגן. במידת הצורך, אם כן, יש להשתמש בחומרי סיכה או בשמן טבעי ללא תוספות ארומטיות (כדוגמת שמן שקדים) אותם ניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">דיני טהרת המשפחה מרגילים את בני הזוג לתקופות בהן המגע הפיזי אסור. בתקופות אלו האינטימיות והקירבה הזוגית יבואו לידי ביטוי בעיקר במילים, באמצעות תקשורת פתוחה ומקרבת. גם בתקופה זו שלאחר הלידה, בה המגע והקירבה הפיזית מותרים אך המיניות לעיתים פחות רלוונטית, נדרשים בני הזוג להשקיע בקשר הזוגי, ברגישות ובאכפתיות ההדדית, בשיחות ובפעילויות משותפות מעבר למטלות היומיום ובמציאת דרכים משותפות לבטא באמצעות מילים אך גם באמצעות מגע פיזי שאינו גורם לחוסר נעימות את אהבתם זה לזו. מזל טוב!</span></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p style="text-align: center;"><a href="https://merkazyahel.org.il/course/" target="_blank" rel="noopener">לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!</a></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94/">מיניות לאחר לידה</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://merkazyahel.org.il/%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>עשרה טיפים לכלה הטרייה</title>
		<link>https://merkazyahel.org.il/%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94/</link>
					<comments>https://merkazyahel.org.il/%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[michal]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 12 Dec 2019 19:05:48 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זוגות צעירים]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://merkazyahel.org.il/?p=137</guid>

					<description><![CDATA[<p>טלי רוזנבאום מאנגלית: חנה השקס אנו מצויים בעיצומה של עונת החתונות ובצד העיסוק בפרטי ההזמנות, השמלות, הפרחים, והמוזיקה, זוגות מאורסים רבים מקבלים הדרכה כיחידים או בקבוצות מיועצי נישואין. בנוסף ללימוד הלכות טהרת המשפחה והמקווה, רבים מהמדריכים מספקים חינוך מיני ומציעים הדרכה וטיפים ל'שלום בית', כאשר הכוונה היא כמובן לניהול חיי נישואין הרמוניים. יש לי כבוד...  <a class="excerpt-read-more" href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94/" title="Readעשרה טיפים לכלה הטרייה">Read more &#187;</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94/">עשרה טיפים לכלה הטרייה</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>טלי רוזנבאום</p>
<p>מאנגלית: חנה השקס</p>
<p>אנו מצויים בעיצומה של עונת החתונות ובצד העיסוק בפרטי ההזמנות, השמלות, הפרחים, והמוזיקה, זוגות מאורסים רבים מקבלים הדרכה כיחידים או בקבוצות מיועצי נישואין. בנוסף ללימוד הלכות טהרת המשפחה והמקווה, רבים מהמדריכים מספקים חינוך מיני ומציעים הדרכה וטיפים ל'שלום בית', כאשר הכוונה היא כמובן לניהול חיי נישואין הרמוניים.<br />
יש לי כבוד עצום למדריכי הכלות והחתנים, המקדישים את עצמם להכנת כלות וחתנים צעירים לחיי הנישואין. צעירים רבים, בייחוד בחברה הדתית אינם זוכים כמעט בכלל לחינוך מיני, ורבים מהם אינם חשים בנוח לדבר על מין. לרבים מהם חסרים אף השפה והכלים הבסיסיים המאפשרים לשאול שאלות ספציפיות ולבקש הבהרות. לעיתים קרובות מספקות מדריכות הכלות מידע חשוב ומציעות תמיכה רגשית חיונית לכלות הצעירות. הן מרגישות בנוח לדבר בפתיחות על חיי המין ובכך ממעטות את המתח והחרדה של המודרכות.<br />
אולם, כפי שהודו בפני מדריכות כלות אחדות, לעיתים מעבירות המדריכות באופן לא מודע מסרים לא מדויקים שנזק רב בצידם. כפי שלמדתי בקליניקה שלי לטיפול זוגי ומיני, ההשפעה של מסרים מיניים שליליים או מידע מוטעה יכולה להימשך שנים ארוכות בתוך חיי הנישואים. להלן דוגמאות של טענות בעייתיות שמדריכות השמיעו ללקוחות שלי.</p>
<p>1: &quot;הנישואין הם לידה מחדש. מעתה כל שתזקקי לו הוא בעלך.&quot;<br />
מלכה (כל השמות בדויים) 19, נשואה 3 חדשים, בכתה בקליניקה: &quot;אני לא יודעת מי אני צריכה להיות עכשיו. אני נראית שונה, ואני מתגעגעת לחברותי ולמשפחתי.&quot;<br />
נישואים אינם אמורים להוביל לניתוק ממשפחה, חברויות או זהות. את עדיין מי שאת. אל תצפי שבחיר לבך יהיה הכול בשבילך – מאהב, החבר כי טוב, וחברותא. נפלא אמנם לבלות זמן יחדיו ולחלוק תחומי עניין, אך התמקדות בתחום עניין שהוא כולו שלך רצויה מאד.</p>
<p>2: &quot;לעולם אל תדברי על בעלך עם הורייך.&quot;<br />
חשוב אמנם לבריאות חיי הנישואין להיפרד מהורייך ולנהל חיים עצמאיים, אך מסרים מסוג זה עלולים להתפרש בקיצוניות. שרונה סבלה שנים רבות מהתעללות בחיי הנישואין לפני שהעזה לשתף את הוריה. כשסוף סוף שיתפה אותם הם עזרו לה בהשגת המשאבים הדרושים לה להתמודדות עם מצבה.</p>
<p>3: &quot;גברים רוצים מין אבל נשים רוצות אינטימיות.&quot;<br />
המסר לפיו המיניות היא בעיקרה עניין לבני המין הגברי מתעלמת מהדחף המיני הטבעי לנשים. במחקרה על שמירת הלכות טהרת המשפחה, מצאה ד&quot;ר נעמי מרמון גרומט ממרכז עדן שגברים צעירים מקבלים את המסר שתשוקה מינית היא בריאה וטבעית (אם כי היא אמורה להיות מסופקת רק בתוך נישואין), בעוד נשים צעירות דיווחו על המעטה בערך המיניות הנשית או התעלמות מוחלטת ממנה. אכן, הגברים אוהבים מין, אך כך גם הנשים. בני אדם יוצרים אינטימיות, וזו קשורה למגע בין אישי ולקרבה.</p>
<p>4: &quot;עלייך להיענות לבעלך אם הוא מעוניין במין. עשי את רצונו, ובעיתוי שהוא בוחר.&quot;<br />
מחנכים אלה ואחרים מדגישים אמנם שהאיש מחויב על פי התורה להעניק לאשתו סיפוק מיני, אך מדריכות כלות רבות מבליטות את חשיבות ההיענות של האישה לרצונות בעלה בכל הכרוך בחיי המין. המין הוא לא משהו ש'מעניקים.' זוהי חוויה של הנאה משותפת. אם את עייפה, לא במצב הרוח הנכון, או נרגזת מכדי לקיים יחסי מין, דברי על רגשותייך בכנות ובפתיחות. היכולת לתקשר ביחס לרגשותייך והחופש להציב גבולות משלך משדרים מסר של אנושיות ואותנטיות, וזהו בדיוק המפתח לבניית יחסים אינטימיים.</p>
<p>5. &quot;יחסי מין בליל הטבילה אינם נושא לדיון. זוהי חובה אפילו בעיצומה של מריבה.&quot;<br />
ראשית, יחסי מין הם תמיד נושא לדיון. שנית, כל הזוגות רבים, והאתגר הוא ללמוד כיצד לנווט את היחסים למניעת מאבקי כוח ולפתיחת ערוצים להבנה הדדית. מתחים עלולים להאמיר, בייחוד בימי הנידה כאשר אין מגע פיזי בין בני הזוג. אפשר, לדוגמא לחשוב מחדש על 'ליל הטבילה' כהזדמנות להתמודד עם עימות אפשרי במטרה לעורר ציפייה למין של אחרי הפיוס&#8230;</p>
<p>6. &quot;אל תאפשרי מגע אינטימי אלא אם כן את מתכוונת להגיע ליחסי מין. זה לא הוגן כלפי בעלך ואת מביאה אותו לדבר עבירה.&quot;<br />
מסרים מסוג זה הם הרסניים במיוחד מכמה סיבות. ראשית, הם גוזלים מהאישה את האוטונומיה שלה ומונעים ממנה לגלות חיבה וליזום מגע, ושנית, הם יוצרים את הרושם שגברים לא יכולים לשלוט בעצמם.</p>
<p>7: &quot;בעלך ידע מה לעשות.&quot;<br />
היכולת לנהל יחסי מין בריאים ומספקים תלויה במידע מדויק באשר למיניות. עמיתי ואנכי ערכנו מחקר בקרב נשים השומרות על הלכות טהרת המשפחה. 40% מהמשתתפות במחקר טענו שהן הגיעו לא מוכנות לליל הכלולות. אם מדריכת הכלות שלך לא דיברה איתך בפתיחות על יחסי מין, אל תישעני על ידיעותייך מסרטים ומהאינטרנט. אפשר ללמוד יותר מקריאת מדריכים לחיי הנישואים כגון ספרם של ד&quot;ר ג'ני רוזנפלד וד&quot;ר דוד ריבנר &quot;עת לאהוב.&quot; משאבים כגון מרכז יה&quot;ל המספק חינוך והדרכה לחיי אישות גם הם בעלי ערך חשוב.</p>
<p>8: &quot;סגרו עניין בליל הכלולות, גם אם זה כואב.&quot;<br />
זוגות רבים מצויים במתח לקראת קיום יחסי מין בפעם הראשונה, והם לא נרגעים מהשוואת החוויה לביקור אצל רופא שיניים. יחסי מין לא צריכים לכאוב אם שני בני הזוג מעוררים מינית. אך עבור זוגות רבים, בייחוד אלה שאפילו לא החזיקו ידיים לפני הנישואים, המעבר מהתנזרות מוחלטת לקיום מלא של יחסים איננו פשוט כלל וכלל. קחו את הזמן. ראוי להעיר שאין זה מצופה שקיום יחסי מין ילווה בכאב באופן מתמיד ולאורך זמן, ובמקרה כזה יש לפנות לרופא המתמחה בתחום.</p>
<p>9: &quot;לבשי בגד סקסי, ואל תגלי סימני עצבנות.&quot; נשים מאורסות בחוגים מסוימים בציבור הדתי נוהגות לבקר עם אמותיהן ב- Victoria’s Secrets כדי לרכוש פרטי-לבוש תחתונים פרובוקטיביים. מנהג זה יוצר אמנם ריגוש ואפילו תורם לביטחון העצמי בקרב נשים מסוימות, אך עבור נשים רבות זוהי חוויה מבהילה ומבישה. עדיף להיות כנה עם עצמך, ואם נוח לך ללבוש חולצת טריקו ומכנסי פיג'מה קצרים בליל הכלולות, לכי על זה. יותר סקסי להיות את עצמך.</p>
<p>10: &quot;צפו לאורגזמה בו זמנית במהלך המגע המיני.&quot;<br />
המין הוא עניין להנאה, אינטימיות רגשית, וקשר. לא חשוב בכלל מי מגיע לאורגזמה ראשון ואיך מגיעים לשם.</p>
<p>****</p>
<p>ועוד כמה נקודות: אסור שהמין יהפוך למבחן שצריך לעבור או יעד שצריך לכבוש. האינטימיות המינית היא מסע שאת ובעלך עורכים יחד, הוא דורש תקשורת בריאה, הרבה סבלנות, ומלאי של חוש הומור אף פעם לא מזיק. סיפוק מלא עשוי להגיע רק אחרי 'ניסיונות רבים,' ו 'הפעם הראשונה' איננה בהכרח אירוע חד פעמי אלא תהליך. אל תדמיינו שאם זה לא הולך, הקדוש ברוך הוא מעניש אתכם בגלל שלא הצלחתם להקפיד על 'שמירת נגיעה' לפני החתונה. הדבר רק יגרום לקשירת העוררות המינית עם רגשות אשמה ומצבי עימות, במקום עם רגשות חיוביים ו&quot;כיף.&quot; יש להתמקד בהנאה, בגרימת עונג זה לזו, ובחוויית היחד. לא ב'ביצוע.'</p>
<p>לעונת הכלות והחתנים – מזל טוב בדרככם המשותפת.!</p>
<p>&nbsp;</p>
<p style="text-align: center;"><a href="https://merkazyahel.org.il/course/" target="_blank" rel="noopener">לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94/">עשרה טיפים לכלה הטרייה</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://merkazyahel.org.il/%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>עוף גוזל</title>
		<link>https://merkazyahel.org.il/%d7%a2%d7%95%d7%a3-%d7%92%d7%95%d7%96%d7%9c/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[צופיה יהל]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 03 May 2018 13:30:36 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זוגות צעירים]]></category>
		<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[הכנה לחתונה]]></category>
		<category><![CDATA[חתונה]]></category>
		<category><![CDATA[כאב ביחסי אישות]]></category>
		<category><![CDATA[כלה]]></category>
		<category><![CDATA[כלות]]></category>
		<category><![CDATA[לקראת העונה הלבנה]]></category>
		<category><![CDATA[מיכל פרינס]]></category>
		<category><![CDATA[נשים]]></category>
		<category><![CDATA[עוף גוזל]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://merkazyahel.org.il/?p=1449</guid>

					<description><![CDATA[<p>הנה פורצת לחיינו עונת חתונות חדשה שבה אנחנו מלווים זוגות אהובים אל שער הכניסה לחיי הנישואין. אנחנו אתם לקראת היום המרגש, מלווים בדמעות אל מתחת לחופה ובמחיאות כפיים וחיבוק גדול מכוונים אותם לחדר ייחוד. יש לנו כל כך הרבה דברים שהיינו רוצים לומר להם ברגעים האלו, בדקות היקרות שבהם הם לגמרי כאן אבל גם קצת...  <a class="excerpt-read-more" href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a2%d7%95%d7%a3-%d7%92%d7%95%d7%96%d7%9c/" title="Readעוף גוזל">Read more &#187;</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a2%d7%95%d7%a3-%d7%92%d7%95%d7%96%d7%9c/">עוף גוזל</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>הנה פורצת לחיינו עונת חתונות חדשה שבה אנחנו מלווים זוגות אהובים אל שער הכניסה לחיי הנישואין. אנחנו אתם לקראת היום המרגש, מלווים בדמעות אל מתחת לחופה ובמחיאות כפיים וחיבוק גדול מכוונים אותם לחדר ייחוד.</p>
<p>יש לנו כל כך הרבה דברים שהיינו רוצים לומר להם ברגעים האלו, בדקות היקרות שבהם הם לגמרי כאן אבל גם קצת כבר 'שם'. אבל אנחנו לא נגיד, אולי נתבייש, אולי נרגיש שזה לא במקום ואולי נחשוב שהכי כדאי לתת לבני הזוג להתנסות לבדם ומתפקידנו רק לפתוח להם דלת לחזור אליה כשירגישו צורך.</p>
<p>ואולי כן נגשת ואמרת.</p>
<p>עשית את זה כי היה לך חשוב 'לחסוך' מהזוג היקר את מה שאת עברת. לחשת לה בשקט באוזן – תדעי לך שאולי קצת יכאב וזה לא כל כך נעים בפעמים הראשונות &#8230; ובעצם כשרצית לעזור יצא שקלקלת – כי התגובה ל'כאב האפשרי' היא כיווץ וכשאנחנו באות מכווצות אל המרחב הגופני &#8211; אז כואב – וחוזר חלילה. וכשאמרת שהפעמים הראשונות לא נעימות &#8211; נתת לגיטימציה לחזור שוב ושוב לחוויה שהיא לא נעימה – עד שהגוף יתרגל. והגוף, הגוף לא יתרגל. כשלא נעים לו הוא מתרחק. הוא הודף. נמנע ממגע. אז רצית לעזור ויצא שקלקלת.</p>
<blockquote><p>אבל זו לא רק את, ואני, וכולנו. לא השותקות שמתפללות מהצד ולא הניגשות והמביטות בעיניים יודעות מה לומר ככה שיהיה מדויק ונכון ומאפשר ופותח את הלב והגוף עבור הזוג הצעיר שמתחיל את מסעו בימים הללו.</p></blockquote>
<p>הרי זה מורכב, וזו התחלה, ואנחנו לא יודעים מה הם יודעים או לא יודעים, ניסו או לא ניסו. אנחנו לא יודעים כיצד הם מגששים את דרכם. ממששים אותה. על מה הם חולמים. את מה הם רוצים ומתי את כל זה יחד. אנחנו לא יודעים אם הם דיברו על 'זה' – ואם הם דיברו, אז על איזה 'זה' בדיוק. והאמת, זה גם לא ממש עניינינו. עד כמה שנרצה לעזור, לתמוך ולסייע – זה כל כך שלהם ואסור לנו להיכנס לשם בלי שהוזמנו. וגם אם הוזמנו – כדאי ורצוי לבדוק את טיבה של ההזמנה הזו טוב טוב&#8230;.</p>
<p>ועדיין, מה כן? אפשר לומר הכול ואפשר לא לומר כלום. אפשר לפרט ולהתערבב, לפתוח את הצהר, הדלת והשער גם יחד ואפשר רק לחייך מהכניסה. להנהן בחסכנות. לומר בלי לומר מילה. אבל המסר של כל הגלוי והסמוי צריך להיות אחד. מסר חד וברור שרצוי שישמע לאורך כל שלבי ההכנה לחתונה, לפניה ועוד הרבה אחריה.</p>
<blockquote><p>חזרו לגוף. הקשיבו לו. אל תעשו שום דבר בניגוד לרצונכם (ולרצון הגוף שלכם).</p></blockquote>
<p>הגוף יודע יותר טוב מכל אחד אחר (מדריכת הכלות, מדורי היחסים באתרי אינטרנט פופולריים, רבנים, אמא ואבא והחברים מהמילואים&#8230;). אם הגוף אומר תמהרו – תמהרו, אומר עצרו-עצרו, מבקש שתשהו במקום מסוים – אז תהיו בזה, אין לאן למהר. הכול טוב. הכול נורמלי. הכול קביל. הגוף מדבר. מסמן לכם את הדרך. יש לו יכולת מופלאה להדריך ולאותת מתי התעורר ומתי התעייף. מתי נעים ומתי פחות (ולא, אל תנסו לאלף את הגוף ולהרגיל אותו – זו ממש לא המטרה). הזמן לא יעשה את שלו. ההקשבה לגוף והלמידה כיצד ללכת אתו הם אלו שיעשו את שלהם.</p>
<p>זה המסר.</p>
<p>זהו.</p>
<p>בואו נלמד דור צעיר נמרץ וסקרן כיצד ללמוד. כיצד להקשיב – לא לנו, לעצמו.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>פורסם בגיליון 247 של מגזין 'נשים'</p>
<p>&nbsp;</p>
<p style="text-align: center;"><a href="https://merkazyahel.org.il/course/" target="_blank" rel="noopener">לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!</a></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a2%d7%95%d7%a3-%d7%92%d7%95%d7%96%d7%9c/">עוף גוזל</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>בתפילה לגאולה</title>
		<link>https://merkazyahel.org.il/%d7%91%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[צופיה יהל]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 26 Dec 2017 11:56:35 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זוגות צעירים]]></category>
		<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[מכתבים למרכז]]></category>
		<category><![CDATA[אורגזמה]]></category>
		<category><![CDATA[גאולה]]></category>
		<category><![CDATA[הדרכה לחיי אישות]]></category>
		<category><![CDATA[הנאה]]></category>
		<category><![CDATA[מדריכות לחיי אישות]]></category>
		<category><![CDATA[מיכל פרינס]]></category>
		<category><![CDATA[מיניות וגוף אחרי החתונה]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז יהל]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://merkazyahel.org.il/?p=1386</guid>

					<description><![CDATA[<p>כשמצאתי את שאהבה נפשי ,תחושות של התאהבות ותשוקה ליוו אותנו והחלטנו יחד להקים בית חם ואוהב. הייתי בת 20, צעירה ומלאת נחישות לחיות את החיים במלוא עוצמתם ויופיים. ידעתי שיש מושג כזה שנקרא אורגזמה, אך לא הצלחתי לחוות אותה. עם הזמן, תחושות ההתאהבות והתשוקה התרופפו, אך מאידך,תחושות  של אהבה וכבוד הדדי התחזקו. ויחד עם זה-...  <a class="excerpt-read-more" href="https://merkazyahel.org.il/%d7%91%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94/" title="Readבתפילה לגאולה">Read more &#187;</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%91%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94/">בתפילה לגאולה</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>כשמצאתי את שאהבה נפשי ,תחושות של התאהבות ותשוקה ליוו אותנו והחלטנו יחד להקים בית חם ואוהב.<br />
הייתי בת 20, צעירה ומלאת נחישות לחיות את החיים במלוא עוצמתם ויופיים.</p>
<p>ידעתי שיש מושג כזה שנקרא אורגזמה, אך לא הצלחתי לחוות אותה. עם הזמן, תחושות ההתאהבות והתשוקה התרופפו, אך מאידך,תחושות  של אהבה וכבוד הדדי התחזקו. ויחד עם זה- חוסר ההנאה בקיום היחסים הפכו אותה פעמים רבות להיות כמטלה נטולת שמחה ועונג. בתוך תוכי הרגשתי שישנם עוד עומקים רבים ונסתרים, ואני רוצה לגלות אותם! לא העלתי על דעתי לשתף חברות ובטח לא מישהי מהמשפחה. הרגשתי תסכול בעניין, הרפתי, ידעתי שלחץ ומתח בטח לא יובילו למטרה הרצויה.</p>
<blockquote><p>עברו השנים, נולדו ילדים מתוקים ומקסימים, והגעתי לשלב בחיי ,סביבות גיל 30, שבו מתעורר בי אותו צורך ודחף לגלות את אותם עומקים נסתרים, רציתי לקיים יחסים ולהגיע לאותו שיא מיני וחוויה עילאית שעליה מדברים.</p></blockquote>
<p>השיח בעניין הפך להיות עם השנים יותר מדובר ב&quot;ה. שיתפתי חברה קרובה שנתנה לי כמה טיפים מחיי האישות שלה, קראתי בצמא ובהשתוקקות  כל מאמר שנקרה לדרכי בעניין, אך עדיין-נותרתי בעניין הזה ללא מוצא. ידעתי בתוכי שיש קשר ישיר בין החוויה לבין החיבור שלי בראש ובראשונה לעצמי ולבעלי. שהאורגזמה הנשית היא כמו לבנות מגדל קלפים-&quot;פו&quot; אחד לא במקום יכול להפיל אותה. הרבה מהיכולת להגיע לאורגזמה היא מהראש, ולכן צריך לנטרל כל מחשבה אחרת על מנת להעצים את התחושה. מודעות גדולה וחיבור ל&quot;יש&quot; שקיים בעולמי הובילו אותי למקום גבוה יותר מהבחינה הזאת. יחס חיובי, מחווה חיננית, פרגון, ביטויי אהבה, הצעת עזרה ותמיכה, אהדה ואמפתיה, הקשבה ועניין בעיסוקיו ובעיקר בעיקר הרבה עין טובה על עצמי ועל בעלי קירבו אלי שוב את אותה תחושת תשוקה שנעלמה עם השנים.</p>
<p>שמעתי מחברה על מיכל פרינס, מייסדת מרכז יה&quot;ל, והחלטתי להגיע אליה. עם מיכל הרגשתי כמו בשיחה נשית מתגלגלת בסלון הפרטי של חברה טובה. חברה שטוב ליבה מאפשר לי לגלות עולם. עולם קסום של מיניות מתוך קדושה.</p>
<blockquote><p>מיכל עזרה לי לחזור לאותו ציר צמיחה חיובי שחסר לי. להבין מה מענג אותי ולהתחיל לפסוע בדרך- כל זאת תוך תקשורת טובה ומקרבת עם בעלי. המפגש איתה, דרך מילותיה המדוייקות ושלל תובנותיה האירו באור נכון וצלול כ&quot;כ את חיי שלי&#8230;</p></blockquote>
<p>דאגתי להגיע לזמן האינטימי ביננו רגועה, נינוחה ופתוחה, בלי שום מתח להשיג איזושהי מטרה ברורה, אלא פשוט להיות. לחוות. להנות. ממה שיבוא ואיך שיבוא. הבנתי שגם בהמתנה ישנה מתנה גדולה, ובנתיים אהנה מהדרך, ואחבק בשתי ידי כל תובנה שתגיע אלי. ואז בפעם הראשונה בחיי, הרגשתי גאולה, גאולה גדולה. תחושה שכל תא בגוף מכיר תודה על משהו. החוויה היא עוצמתית, רוחנית. מיכל דימתה את זה בצורה כל כך מדוייקת כשאמרה לי שעם ישראל כעת שב לארץ ישראל, ארץ הקודש ,ואנחנו שבות לעצמנו, מתחברות לגוף הקדוש והנפלא שבורא עולם נתן לנו. כל הכוח נמצא אצלנו ,פשוט צריך להכיר אותו, &quot;חיי עולם נטע בתוכנו&quot;&#8230;</p>
<p>בורא עולם כל כך רוצה בחיבור הזה, ולא בכדי במקום הכי קדוש-בקודש הקודשים מונחים הכרובים בדמות איש ואשה כשפניהם פונות זה לזו. בתפילה שנזכה להתחבר מחדש לכל הקדושה ,העומק והיופי שיש בנו.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p style="text-align: center;"><a href="https://merkazyahel.org.il/course/" target="_blank" rel="noopener">לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%91%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94/">בתפילה לגאולה</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>סיפור מסע</title>
		<link>https://merkazyahel.org.il/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%a1%d7%a2/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[michal]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 04 Sep 2017 05:20:59 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זוגות צעירים]]></category>
		<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[מיניות בריאה]]></category>
		<category><![CDATA[מכתבים למרכז]]></category>
		<category><![CDATA[וגיניזמוס]]></category>
		<category><![CDATA[וסטבוליטיס]]></category>
		<category><![CDATA[מודעות לפוריות]]></category>
		<category><![CDATA[עינת לב]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://merkazyahel.org.il/?p=1317</guid>

					<description><![CDATA[<p>פורסם בשני חלקים בגיליונות אוגוסט 2017 במגזין נשים. לאחרונה קיבלתי רישום מסע מאישה יקרה שכתבה את עצמה והחליטה לשתף אחרות. תודה לך. שלושה חודשים לפני החתונה. אני נכנסת לרופאת נשים כדי לקבל מרשם לגלולות. היא נחמדה ומסבירת פנים. לקראת סוף הביקור, כשהיא עדיין מקלידה את הנתונים, אני מעזה לשאול בביישנות: את יודעת, אני מוטרדת. מעולם...  <a class="excerpt-read-more" href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%a1%d7%a2/" title="Readסיפור מסע">Read more &#187;</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%a1%d7%a2/">סיפור מסע</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>פורסם בשני חלקים בגיליונות אוגוסט 2017 במגזין נשים.</p>
<p>לאחרונה קיבלתי רישום מסע מאישה יקרה שכתבה את עצמה והחליטה לשתף אחרות. תודה לך.</p>
<p>שלושה חודשים לפני החתונה.</p>
<p>אני נכנסת לרופאת נשים כדי לקבל מרשם לגלולות. היא נחמדה ומסבירת פנים. לקראת סוף הביקור, כשהיא עדיין מקלידה את הנתונים, אני מעזה לשאול בביישנות: את יודעת, אני מוטרדת. מעולם לא הצלחתי להשתמש בטמפון. זה לא שאני לא מצליחה להכניס אותו פנימה, אלא אני בכלל לא מרגישה שיש לאן! אולי משהו אצלי לא בסדר? היא צוחקת בחביבות. היא אומרת לי – בואי תראי שיש לאן, ואני שוכבת על המיטה והיא לוקחת מין מקל אוזניים ארוך, אני קצת נרתעת ומתכווצת אבל לא באמת מרגישה משהו, והיא מכניסה ומכניסה – וואו! כמה מקום יש לי שם? כל האורך הזה היה בפנים? אני בהלם!</p>
<p>התחתנו. זוג צעיר, דתי, כמו כולם. היינו כל כך גאים בעצמנו כשגילינו שאנחנו ממש לא לחוצים, אלא מחכים לזמן הנכון שבו יהיה רגוע ונעים וכיף. ובכל זאת, הניסיון הראשון היה איום. אומרים שזה כואב, אבל לזה מתכוונים? לא האמנתי. הכאב היה קשה מנשוא. ניסינו שוב ביום אחר, ואז פעם שלישית ורביעית ועם כרית ומכל הכיוונים – אבל זה היה בלתי אפשרי. הרגשתי כמו בלון שמישהו מנפח אותו הרבה יותר מדי ועוד רגע הוא ייקרע. הכאבים היו חדים כמו סכין.</p>
<p>בנקודה הזו נזכרתי בעצב במושגים שנתקלתי בהם ברשת לפני החתונה – וסטיבוליטיס, וגיניסמוס. התחלתי לחשוש שגם אני סובלת מזה, למרות שלא הייתי בטוחה מה זה אומר. הלכתי לרופא נשים דרך הקופה, וכשהוא ניגש לבדוק אותי ורק נגע בפתח – קפצתי! כאב לי! הוא היה מופתע. הוא אמר לי – אבל עוד לא נכנסתי. ואני עדיין לא ידעתי להסביר ששם בדיוק הכי כואב לי, בפתח.</p>
<p>הרופא אישר את חששותיי ללא ספק, אך הצטער ואמר שהוא לא מבין בתחום.</p>
<p>יצאתי משם מיואשת. הרגשתי שהגוף שלי דפוק ומקולקל, והבנתי שאני לא יודעת מה לעשות כדי לתקן אותו. בלב כבד פתחתי את המחשב והתחלתי לנסות לאתר פתרונות בכוחות עצמי, בלי לדעת מהו באמת הדבר הנכון לעשות.</p>
<p>בנקודה זו התחילה מסכת ייסורים ארוכה ומתישה, שבה התגלגלנו יחד, בעלי ואני, בין מטפלים, רופאים, תרופות ומשחות. מי שהיה עובר בבת אחת על כל רשימת הניסיונות שעשינו, היה חושב שזה לגמרי בלתי הגיוני. אבל המוטיבציה הייתה חזקה, וניסיתי בכל כוחי לחזור להיות נורמלית. לגרום לנו להיות זוג נורמלי.</p>
<p>התחלנו במטפלת מינית שניסתה לנבור לי בעבר, לחפש עכבות, טראומות או תסביכים שיש לי עם מיניות או עם גוף. זה לא היה לי נכון. כשהבנתי שזה לא זה, עברנו לרופא שאתו תרגלנו עבודה עם מרחיבים. קניתי סט של מוטות סיליקון בעוביים שונים והייתי צריכה לתרגל כמה פעמים בשבוע הכנסה והוצאה, כדי להרחיב את פתח הנרתיק באופן הדרגתי. בהתחלה הייתי נלהבת וחדורת מוטיבציה, וגם התקדמתי יפה, אך עם הזמן זה נהיה כל כך מתיש. המרחיבים הגדולים תמיד כאבו לי, תוך כדי התרגול וגם אחריו, ועצם החדרת החפצים לנרתיק על בסיס קבוע הזיקו לי נפשית. ככל שעבר הזמן הרגשתי עוד יותר דפוקה ומקולקלת ממה שהרגשתי קודם.</p>
<p>המשכתי לנסות דברים אחרים. רופאים נתנו לי סוגים שונים של משחות, אך אף אחת לא עזרה. כל פעם אותו סיפור – קונים משהו חדש, מנסים להשתמש בו, הוא לא עוזר, עוצמת הייאוש גדלה עוד יותר.</p>
<p>הזמן עובר. אנחנו נשואים שנה ועדיין לא קיימנו יחסים מלאים אפילו פעם אחת. כמה דמעות אני שופכת, כמה נורא אני מרגישה עם עצמי, כמה נורא אני מרגישה בשביל בעלי.</p>
<p>בשלב מסוים מצאתי את עצמי אצל רופאה אחרת, מומחית בתחום וסטיבוליטיס, שלראשונה סיפרה לי מה זה בכלל. היא הסבירה שברקמת פתח הנרתיק שלי יש ריבוי קצוות תאי עצב, ולכן הרגישות שלי גבוהה במיוחד. באופן מוזר, המידע הזה דווקא הרגיע אותי, כי לפעמים כשראיתי את המבטים של הרופאים חששתי שאולי אני קצת משוגעת. היא הציעה לנסות פיזיותרפיה של רצפת האגן. וכמובן שניסיתי. וכמובן שזה לא הצליח. המטפלת בכלל לא הגיעה למצב שהיא יכולה לבדוק אותי, זה פשוט כאב מדי. היא הציעה לי לקנות אלקטרודה ואגינלית ולהשתמש בזרמי חשמל. מיד הלכתי לקנות, וכמובן שמיד התחלתי לעבוד.</p>
<p>יום אחד נשברתי. לא יכולתי יותר. עברו למעלה משנה וחצי מאז שהתחתנתי, ואני עדיין תקועה עם הדבר הזה, עדיין לא הייתה באמת התקדמות משמעותית. מה לא עברתי? דיבורים, משחות, מרחיבים, טיפולים, נשימות והרפיות, הרבה בכי, שנאה עצמית, תשישות נפשית. כולם מסביב כבר היו בטוחים שיש לנו בעיות פוריות, והייתי צריכה להתמודד עם מבטים מרחמים. והנה אני כאן, מחשמלת את הנרתיק שלי, מתעללת בו בפעם האלף כשלמען האמת אני כבר לא מאמינה שזה יעזור. קלטתי שאין לי כוח נפשי יותר! אני לא מסוגלת להמשיך עם זה! ובאותו הרגע ארזתי את כל הערכות, המשחות והמכשירים ודחפתי אותם עמוק במגירה נידחת. זהו. נסתדר עם המצב כמות שהוא.</p>
<p>מזל שאפשר להיכנס להריון גם בלי חדירה מלאה. בעודי הרה נאחזתי בתקווה שאחרי לידה, שבה הנרתיק יתרחב ויעבור שינוי גדול, יש סיכוי שהמצב ישתפר. קיבלתי את מבוקשי בדיוק בעוצמה בה קיוויתי לו – היו לי הרבה קרעים וזכיתי בסדרת תפרים מכובדת, ואכן התוצאה בסופו של דבר הייתה שבאמת היה פחות כואב.<br />
אבל עדיין כאב לי.<br />
כאב קצת אחרת – במיקום קצת שונה, בעוצמה שונה. אבל חדירה לא הייתה. לא עזרו כל חומרי הסיכה שיש בעולם.<br />
הרגשתי מוכנה לנסות פיזיותרפיה של רצפת האגן. הייתי בעננים שמישהו בכלל יכול לטפל בי סוף סוף, ובאמת הייתה התקדמות, ולראשונה &#8211; הצלחנו לקיים יחסים מלאים. זה קרה באופן לא מרגש בכלל. הייתי צריכה להפעיל הרבה מאוד ריכוז כדי לשחרר כמו בתרגול, וכך הכאב הצליח להיות מספיק נסבל.</p>
<p>וזהו.<br />
בפנים השלמתי עם זה שלנצח נחיה כך, ושזה המקסימום שנוכל לקבל.</p>
<p>הספקתי ללדת פעם נוספת, ועוד בעודי מניקה התחלתי להתעניין במניעת הריון ללא הורמונים, שליוו אותי מאז ומתמיד. הלכתי ללמוד את שיטת המודעות לפוריות. באתי עם חששות לא קטנים שאולי זה מתאים רק למתקדמות ממני, נשים שאין להן את הבאג שלי, נשים נורמליות עם מנגנון כאב שפוי יותר.</p>
<p>בסך הכול הגעתי כדי לא להשתמש יותר בגלולות, אך בסופו של דבר קיבלתי את המתנה הכי גדולה שאפשר לבקש. גיליתי עולם ומלואו, ובמיוחד גיליתי את עצמי. לא האמנתי ולא דמיינתי שבכל רגע נתון הגוף שלי מדבר אליי, שולח לי כל כך הרבה סימנים, והם מתחננים שאשים לב אליהם ואקשיב להם.</p>
<p>במשך כל כך הרבה שנים תקפתי – כן, תקפתי! – את הנרתיק שלי בכל אביזר ותכשיר אפשרי, חשבתי שאני מכירה בו כבר הכול, ולראשונה הקשבתי למה שיש לו לומר. לאט ובזהירות ובקצב שלי בלבד, גיששתי את דרכי ופגשתי לראשונה את צוואר הרחם. מצאתי אותו מדבר אליי – אני רך ומזמין. אני קשה וסגור. כל יום הוא מספר סיפור אחר. פעם ראשונה שיש לי את הכלים להאזין לו, ואף אחד אחר לא יוכל לעשות זאת טוב יותר ממני.</p>
<p>מי היה מאמין שהיחס שלי לנרתיק ולפות יהפוך להיות חיובי, מכיל, אוהב. שאני אבדוק את ההפרשות שלי וזה ייתן לי שקט וביטחון. שהוסת תהיה משהו שמתקבל בשמחה ובציפייה. שאני אקבל את מי שאני ומה שאני מרגישה בהכלה שלמה, בהבנה, בנורמטיביות.<br />
ההתעסקות הזאת שנראתה לי בהתחלה כל כך זרה ומנוכרת, הפכה להיות טריוויאלית ופשוטה.<br />
סוף סוף האזור &quot;ההוא&quot;, הזר, הפך להיות חלק ממני. הנרתיק כבר לא היה הדבר הזה שלא נותן לי להיות מה שאני רוצה, משהו חיצוני שנלחם בי ובגללו אני סובלת. באיחור של שנים, התיידדתי מחדש עם הגוף שלי, והחזרתי לעצמי את האמון בו.</p>
<p>הייתי מוכנה. קניתי דיאפרגמה.<br />
ועל הפעם הראשונה&#8230;<br />
לא כאב לי כלום.<br />
לא הייתי צריכה להרפות, לא הייתי צריכה להתרכז.<br />
ככה, טבעי.<br />
לראשונה זה 8 שנים, אנחנו מקיימים יחסים כמו כולם.</p>
<p>עכשיו כשאין התנגדות ביני ובין הגוף, אני יכולה לפתוח באמת. אני יכולה להכניס מה שאני רוצה. אני לא מתנגדת בראש, לא בלב, ולא בנרתיק.</p>
<p>כל השנים האלה חיפשתי בחוץ.<br />
אבל התשובה הסופית הייתה בפנים.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>לרכישת החוברת 'להתחבר לעצמי'- העוסקת בסיפורים של נשים החוות כאב ביחסים: <a href="https://merkazyahel.org.il/item/2317/" target="_blank" rel="noopener">לחצו כאן</a></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p style="text-align: center;"><a href="https://merkazyahel.org.il/course/" target="_blank" rel="noopener">לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!</a></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%a1%d7%a2/">סיפור מסע</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>הכאב האישי שלי&#8230;</title>
		<link>https://merkazyahel.org.il/%d7%94%d7%9b%d7%90%d7%91-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%99/</link>
					<comments>https://merkazyahel.org.il/%d7%94%d7%9b%d7%90%d7%91-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%99/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[michal]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 31 May 2016 18:06:28 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זוגות צעירים]]></category>
		<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[מכתבים למרכז]]></category>
		<category><![CDATA[וגיניזמוס]]></category>
		<category><![CDATA[וולוודיניה]]></category>
		<category><![CDATA[כאב ביחסי אישות]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://merkazyahel.org.il/?p=501</guid>

					<description><![CDATA[<p>&#160; מפוחדת, סקרנית, מהוססת, ומלאת תשוקה' אהבה ורצון הגעתי לליל הכלולות שלי. אפשר לומר אולי גם קצת קלולס. לא מבחינת הידע, שאותו קיבלתי, למדתי וקראתי &#8230; אבל יש דברים שהידע והדיבור עליו מוגבלים וההתנסות וההרגשה היא המלמדת. הצד המיני שבי היה קיים, הוא פשוט התבייש להיות נוכח. העדיף להישאר עוד בתרדמת החורף שלו. הוא נתקל...  <a class="excerpt-read-more" href="https://merkazyahel.org.il/%d7%94%d7%9b%d7%90%d7%91-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%99/" title="Readהכאב האישי שלי&#8230;">Read more &#187;</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%94%d7%9b%d7%90%d7%91-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%99/">הכאב האישי שלי&#8230;</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>&nbsp;</p>
<p>מפוחדת, סקרנית, מהוססת, ומלאת תשוקה' אהבה ורצון הגעתי לליל הכלולות שלי. אפשר לומר אולי גם קצת קלולס. לא מבחינת הידע, שאותו קיבלתי, למדתי וקראתי &#8230; אבל יש דברים שהידע והדיבור עליו מוגבלים וההתנסות וההרגשה היא המלמדת.<br />
הצד המיני שבי היה קיים, הוא פשוט התבייש להיות נוכח. העדיף להישאר עוד בתרדמת החורף שלו. הוא נתקל במסרים שהחלישו אותו או שהשתיקו. היה יותר קל ונוח להישאר בדמות הילדה הטובה הרצינית ומשמעותית, המתוקה וגם היפה , האוהבת והמעמיקה, מדברת , חושבת, רוצה, עושה טוב, פועלת במציאות, חכמה, מוכשרת , אבל לא&#8230;. מינית? סקסית? יוזמת? רומזת? יש לי דמויות רבות בראש שתיאורים אלה יכולים להתאים להן אך הן לא הצליחו לחול עליי. להיכנס לדמות הזאת. היא שייכת לעולם אחר בתוכי, לסוד, למאוויים הכמוסים, לפנטזיות האסורות, לחטא, לאסור, לריחוק, לטמא, לעבר האחר. להם, לרחוק. חשוב באמת לדחוק את הרצונות האסורים שלנו אבל איך מצליחים לדלות מהם החוצה את הטוב והנצרך והבריא שבתוכם? איך לא לאבד הכל בדרך להיטהרות והקדושה?<br />
אני שמחה שעד שהתחתנתי או יותר נכון עד שפגשתי את האיש שהתחתנתי איתו, ההתנסות ה&quot;מינית&quot; הכי מרגשת שהייתה לי הייתה נגיעה ביד- החזקת ידיים. דבר שבזמנו הטריף אותי והוציא אותי מאיזון.<br />
אני שמחה שיצאתי למסע גילוי המיניות שלי יחד עם האדם הכי קרוב אליי, שאנו מחויבים אחד כלפי השנייה, בקשר אוהב, מסור והדוק. ברשת הבטוחה הזאת יצאתי (ובעצם יצאנו) לגלות ולהוציא לידי ביטוי את המיניות החבויה בתוכי. להשתמש בכל הכמוס והנסתר שקברתי מתחת כדי שלא יגלו עליי שיש תחושות מיניות מאחורי הדמות ה&quot;דוסית&quot; &quot;איכותית&quot; &quot;ילדה טובה&quot;.<br />
לוקח זמן להיפתח. להכיר באמת. כמובן שההתקדמות וההתעמקות בקשר ה&quot;רוחני&quot; &quot;חברי&quot; &quot;התקשרותי&quot; השפיע והושפע מהקשר המיני.<br />
כל עוד לא חוויתי לא ידעתי. כל עוד לא ידעתי לא רציתי. כל עוד לא רציתי לא התקדמתי. כל עוד לא התקדמתי לא סופקתי.<br />
אני מנסה לנתח למה לקח לי כל כך הרבה זמן? למה התנגדתי? למה לא רציתי להיות שם לגמרי? ממה פחדתי? מה לא ידעתי? מה לא היה לי? מה רציתי יותר? אז לא ידעתי לענות על השאלות הללו.<br />
כאב לי. וואו זה ממש כאב. למה שאני ארצה את זה. למה שאיזושהי אישה או אדם בכלל ירצה לקיים מעשה שמכאיב לו ועוד במקום רגיש ואינטימי כל כך? רק שיעבור&#8230; עוד מעט זה נגמר&#8230; lets get it over with&quot; . באמת כל אשה שפויה לא הייתה רוצה. רוצה מאד את הקרבה, את החיזור, את האהבה, את הנגיעה, את התשוקה, רוצה להרגיש מושכת, יפה, מעוררת. עד לרגע שבו אני לא לרוצה להיות שם יותר. אבל רוצה! רוצה בשבילו. רוצה עבורו. רוצה עבורנו. רוצה כי צריך. כדי שיהיה מסופק ושמח. רוצה להצליח. אבל לא רוצה לכאוב. להרגיש רע. ייסורי מצפון.<br />
הלכתי לרופאת נשים שלי. 3 חודשים אחרי החתונה. מהוססת, מבויישת, בתקווה לקבל ייעוץ, עזרה, אוזן קשבת, אולי לשמוע שזה נורמלי ויעבור בקרוב. סיפרתי לה שכואב לי. אולי תוכל לעזור. מה לעשות? כמה שאלות, בדיקה פנימית (גם כן כואבת) והנה התוצאה: &quot;יש לך תסמונת הנקראת 'וולוודיניה'. כאב כרוני בפות. זה לא יעבור לך, כנראה רק ילך ויחמיר.&quot; מה? &quot;יש אולי מספר טיפולים שיכולים קצת לעזור אך התסמונת עצמה לא תעבור&quot;. ללא ידע או מקורות תמיכה נוספים מסביב קיבלתי את רוע הגזירה. זהו. זה מה שיש לי. זה מדעי, רפואי, מאובחן, מסומן. לא סתם התלוננתי. &quot;זה רק ילך ויחמיר&quot; &quot;זה לא יעבור&quot;. אלו המילים היחידות שהלכו איתי והדהדו בראשי כל היום. זהו. זה המצב. זוהיתי. יש לי תווית, שם לתופעה. יעבור- לא. ישתפר- לא. או לפחות כך אוזניי שמעו אז. זהו. כאן קיבלתי והבנתי שאני לא נועדתי ליהנות מיחסי מין. Ever. המחשבות רצות במוחי מהר, מנסה להרגיע ולסדר את המציאות שתשוב לרגיעה. בסדר. יחסי מין בשביל האיש. שיעבור כמה שיותר מהר, כמה שהוא צריך וזהו. יהיה בסדר. אני פשוט אחת מאלה שלא נהנות. לגיטימי.? עכשיו צריך לבשר לו את הבשורה. איך אני אומרת לו דבר כזה? זה ישבור אותו&#8230; הוא ישנא אותי. ירצה להתגרש. יצטער על הכל. איך דפקתי את זה. למה הגוף שלי בגד בי?!<br />
אמרתי לו. הייתה שתיקה. גם בכיתי. הוא קיבל &quot;בשורה רעה&quot;. גזר דין שהאפיל על כל הקשר שלנו אז. &quot;אני אוהב אותך לא משנה מה&quot;. הוא קיבל אותי אוהב ותומך אך כואב ושבור מבפנים. וכך הלכתי תקופה. עם הידיעה שיש משהו רישמי לא בסדר. זה גם קצת מרגיע, פוטר אותך מרגשות אשמה&#8230; זו אני זו המציאות וזהו. Little did I know how much that doctor was wrong.<br />
ככה חיינו. בידיעה הזאת, עם האבחנה הזאת. כמה שפחות. כמה שיותר מהר. להשתדל להרפות. לעצום עניים לקחת נשימה עמוקה, הנה זה כבר נגמר והכאב עובר.<br />
בחורה תמימה בת 21 מה היא יודעת יותר טוב מרופאת נשים וותיקה ומנוסה?!<br />
חבל שלאותה רופאת נשים לא היה את הפנאי להסתכל לי בעניים, לראות את כולי, לחשוב על הפסיכולוגיה והתחושות מעבר ל&quot;עובדות&quot;. חבל שהיא לא ראתה שעומדת מולה אשה צעירה מאד, נשואה טרייה דתייה, שזה אומר טרייה בכל הנוגע ליחסי מין. חבל שהיא לא ראתה את הפחד והחששות. את המתח וחוסר הידע. חבל שכל מה שהיא ידעה לדקלם זה מידע יבש ותכליתי. אם הייתה מסתכלת קצת יותר לעומק, היא הייתה יכולה להציל הרבה עוגמת נפש. אחרי הכל הייתי צעירה ולא מנוסה, עמוסה בציפיות וב&quot;רצון להצליח&quot;. בחורה שיצאה מחינוך דתי, מעיסוק ב&quot;אידיאולוגיות&quot; שם לא מצאה פנאי להתעסק בגוף, במיניות לפתח אהבה כלפי עצמה וביטחון במיניות ואפילו ב&quot;סקסיות&quot; שלה.<br />
וולוודיניה, לפי הגדרת החברה הבין-לאומית לחקר מחלות הפות והנרתיק: &quot;אי-נוחות מתמדת או כאב כרוני בפות המאופיינים במיוחד בתלונות על תחושות בעירה, דקירה, גירוי מכאיב או עור משופשף באברי המין הנקביים.&quot; היום ברור לי כי כלל לא &quot;חליתי&quot; בתסמונת הזו. היה לי מה שאני קוראת לו: &quot;כיווץ וכאב בנרתיק הנגרם מלחץ וקושי נפשי ביחסים&quot;.<br />
הייתי צריכה זמן. להכיר את עצמי. לחקור יחד ולחוד את המיניות הפרטית והמשותפת. לגלות ולהיפתח לאט לאט קליפות קליפות. ללמוד על מיניות ויחסי מין בפרט, זה תהליך. מסע של גילוי אישי וזוגי. גילוי ופיתוח של יחסים. חלק בלתי נפרד מכל היבט אחר של יחסים זוגיים שנרקמים. הם ביטוי לפעמים של מה שקורה גם בשיח ובתהליך ה&quot;א-מיני&quot;.<br />
זאת ההסתכלות שהייתי צריכה מאותה רופאה. זאת ההסתכלות שהייתי צריכה מעצמי. לראות את המכלול, להבין את הקושי, לקבל שזה לא מצליח מהר כמו בסרטים. להכיל את התהליכיות, שלא נגמרת אף פעם. כיף לגלות שאנחנו רק משתפרים עם הזמן, ומגלים אחד את השנייה כל פעם מחדש.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p style="text-align: center;"><a href="https://merkazyahel.org.il/course/" target="_blank" rel="noopener">לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!</a></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%94%d7%9b%d7%90%d7%91-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%99/">הכאב האישי שלי&#8230;</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://merkazyahel.org.il/%d7%94%d7%9b%d7%90%d7%91-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%99/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>פשוט תודה</title>
		<link>https://merkazyahel.org.il/%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94/</link>
					<comments>https://merkazyahel.org.il/%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[michal]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 31 May 2016 17:43:46 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זוגות צעירים]]></category>
		<category><![CDATA[מכתבים למרכז]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://merkazyahel.org.il/?p=486</guid>

					<description><![CDATA[<p>אני כותב ומשתף בדברים שהצנעה יפה להם. אני עושה זאת משום שאני מכיר בחשיבות הדבר, למרות חוסר הנוחות הכרוך בכך. מן ההתחלה אני ואשתי נתקלנו בקשיים בתחום חיי האישות, אך בשלב מסויים זה הפך לבלתי נסבל. הגענו למצב שבו קיימנו יחסים אך ורק כדי שיהיו לנו ילדים. ההנאה הייתה רחוקה מאיתנו לחלוטין. למעשה, היה מדובר...  <a class="excerpt-read-more" href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94/" title="Readפשוט תודה">Read more &#187;</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94/">פשוט תודה</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>אני כותב ומשתף בדברים שהצנעה יפה להם. אני עושה זאת משום שאני מכיר בחשיבות הדבר, למרות חוסר הנוחות הכרוך בכך.<br />
מן ההתחלה אני ואשתי נתקלנו בקשיים בתחום חיי האישות, אך בשלב מסויים זה הפך לבלתי נסבל. הגענו למצב שבו קיימנו יחסים אך ורק כדי שיהיו לנו ילדים. ההנאה הייתה רחוקה מאיתנו לחלוטין. למעשה, היה מדובר בסבל של ממש. אשתי צעקה מכאבים כאשר ניסינו לעשות זאת, ואני לא יכולתי לסבול זאת.<br />
אנחנו נשואים טריים יחסית. בסך הכל שנה וחצי. למרות הזמן הקצר, הספקנו לבקר מספר רופאי ורופאות נשים, וביקשנו מהם סיוע בתחום האינטימי של יחסי האישות. כולם אמרו לנו שלא נראה כי יש בעיה פיזית, וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להתאמן עוד קצת. חלקם נתנו לנו כמה עצות איך לעשות זאת בצורה פחות כואבת. היו עצות שבאמת עזרו לנו מעט, אך לא בצורה משמעותית. אשתי המשיכה לצעוק, ונדמה היה שזה אפילו מחמיר.<br />
בשלב מסויים הודעתי לאשתי שאני לא מוכן יותר- לא נקיים יחסים עד שנמצא פתרון הגיוני. התקשרנו למי שהייתה מדריכת הכלות של אשתי, והיא המליצה לנו לפנות למרכז יה&quot;ל.<br />
ואכן, פנינו למרכז, ודיברנו עם מיכל. בשיחת הטלפון הראשונה מיכל הסבירה לנו שהיא לא רופאה ולא יכולה לטפל בכאבים, ובכל זאת היא המליצה שנבוא אליה. היא אמרה כי חוץ מהטיפול הפיזי יש עוד הרבה דברים שניתן לעשות, ושבמקרה הצורך היא תדע למי להפנות אותנו.<br />
הייתי מאד סקפטי. רופאי נשים לא הצליחו לעזור לנו, האם אישה זו תוכל היכן שהרופאים נכשלו? אבל היה ברור לי שאעשה כל מה שאולי יעזור, גם אם הסיכויים נראים קלושים.<br />
להפתעתי הגדולה, מיכל הצליחה לעזור לנו מעל ומעבר למה שציפינו. ה&quot;טיפול&quot; שעברנו, היה למעשה שיחה מכבדת עם אישה שמבינה את הקשיים שלנו, מקצועית מחד, ורגישה מאד מאידך. היינו במרכז יה&quot;ל בסך הכל פעמיים. שתי שיחות פשוטות סייעו לנו יותר מכל רופאי הנשים אליהם הלכנו. למדנו כי יחסי אישות מורכבים יותר ממה שחשבנו, וכי הם כוללים הרבה מאד דברים לפני מעשה הביאה עצמו. לעיתים, כך למדנו, מוטב אף לוותר על המעשה, כדי ליצור יחסי אישות בריאים יותר.<br />
הבעיות לא נעלמו לחלוטין, אך אין בכלל מה להשוות. אנו מסוגלים לקיים יחסים ואפילו ליהנות מכך, מה שלחלוטין לא היה מובן מאליו עד כה. כעת אנו גם יודעים מה לעשות ואיך לעבוד על כך, ובעת הצורך – יש לנו כתובת ברורה ורגישה, אליה ניתן לפנות.<br />
אנו פונים לכל מי שיש לו בעיות בתחום אישי זה: נכון, לא פשוט לשתף. ההחלטה אינה פשוטה. אבל האלטרנטיבה גרועה בהרבה. מוטב להתגבר על הבושה, ולא לסחוב דברים כאלו במשך שנים. אין ספק שזה לא מועיל לזוגיות, בלשון המעטה.<br />
אני פונה במיוחד לבעלים: את הכאב הפיזי אולי חשה האישה, אך במקרה כזה החובה המוטלת על הבעל דווקא גדולה יותר! לא תמיד האישה אוזרת בעצמה את האומץ &quot;ללכת על זה&quot;, ולעיתים הרצון לרצות את הבעל מחד, ולהוליד ילדים מאידך, עלולים להביא את האישה למצב גרוע מאד. לעיתים על הבעל להתעקש ולמצוא פתרון. ב&quot;ה, אנחנו פנינו לעזרה יחסית מהר, ועדיין יש פצעים פתוחים. מה היה קורה לו היינו מחכים עוד?<br />
אנחנו נמצאים היום במקום אחר לחלוטין, ומודים על כך בלי סוף. לקב&quot;ה, שהביא אותנו לכך, למדריכת הכלות שהפנתה אותנו, למרכז החשוב הזה, ולמיכל – שבתבונתה ועדינותה הצליחה ליצור אצלינו מהפך.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p style="text-align: center;"><a href="https://merkazyahel.org.il/course/" target="_blank" rel="noopener">לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94/">פשוט תודה</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://merkazyahel.org.il/%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>אנחנו לא לבד</title>
		<link>https://merkazyahel.org.il/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%91%d7%93/</link>
					<comments>https://merkazyahel.org.il/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%91%d7%93/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[web3d_admin]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 12 May 2016 18:07:39 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זוגות צעירים]]></category>
		<category><![CDATA[יחסי אישות]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://merkazyahel.org.il/?p=143</guid>

					<description><![CDATA[<p>&#160; “אני נשואה שלושה חודשים ועדיין לא יודעת איך ליהנות מהיחסים האינטימיים…” “אני אוהב את אשתי והיא אוהבת אותי אבל כשזה מגיע לאינטימיות אנחנו לא מבינים אחד את השני…” “אני נשואה שלוש שנים וליל הטבילה הוא סיוט בעבורי…” סוגיות אלה ועוד רבות אחרות מעסיקות זוגות דתיים רבים, מיד לאחר חתונתם ועוד הרבה אחרי. אין זה...  <a class="excerpt-read-more" href="https://merkazyahel.org.il/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%91%d7%93/" title="Readאנחנו לא לבד">Read more &#187;</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%91%d7%93/">אנחנו לא לבד</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>&nbsp;</p>
<ul>
<li><span style="font-weight: 400;">“אני נשואה שלושה חודשים ועדיין לא יודעת איך ליהנות מהיחסים האינטימיים…”</span></li>
<li><span style="font-weight: 400;">“אני אוהב את אשתי והיא אוהבת אותי אבל כשזה מגיע לאינטימיות אנחנו לא מבינים אחד את השני…”</span></li>
<li><span style="font-weight: 400;">“אני נשואה שלוש שנים וליל הטבילה הוא סיוט בעבורי…”</span></li>
</ul>
<p><span style="font-weight: 400;">סוגיות אלה ועוד רבות אחרות מעסיקות זוגות דתיים רבים, מיד לאחר חתונתם ועוד הרבה אחרי.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">אין זה סוד שזוג דתי חווה עם חתונתו מעבר משמעותי מאוד. הם לא “רק” עוברים לגור ביחד ופותחים חשבון בנק משותף אלא הזוג עובר מחיי הרווקות, הרבה פעמים מתוך גיל ההתבגרות, מחיים של הפרדה בין המינים אל תוך חיים של זוגיות, הדדיות, למידה האחד של השנייה ובתוך כל הקלחת הזו גם לתוך חיים של אינטימיות גופנית.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">הזוג, שעד החתונה, לא התנסה באינטימיות מסוג זה, נדרש, לראשונה, להכיר האחד את השני עד הרמה הכי פרטית, לעתים קרובות, עוד לפני שכל אחד הכיר את עצמו, את רצונותיו ואת צרכיו. לגבר, מערכת ציפיות המבוססת על גיל התבגרות שבו חונך להתאפקות ושמירה על היצר ולעומתו לאישה מערכת ציפיות המושתתת על ערכים של צניעות, כיסוי והסתרה, שלמיניות בה, לעתים קרבות, אין שם ומקום. שניהם יחד נכנסים תחת החופה לאחר הדרכה של מדריך חתנים ומדריכת כלות שליוו אותם לקראת היום הגדול אך נעלמים מחייהם (מבחירה או שלא מבחירה) ביום שלאחריו.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">הזוג, בביתם החדש, פותחים את מתנות החתונה, סופרים את הצ’קים ומתחילים, למעשה, את מסעם המשותף אל הגילוי ההדדי של “הדבר ההוא” שעליו שמעו, אם בסתר ואם בגלוי. ברורה לכולם תחילת דרכם אך המשכה תלוי בבני הזוג ובקשיים וההתמודדויות בהם יתקלו.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">אין זה המקום לפרט את הקשיים השונים שבהם נתקלים בני זוג שונים והשאלות המוצגות בתחילת המאמר מהוות קצה קרחון עבור רבים. הנקודה המשמעותית והמרכזית שבה אני רוצה לדון כאן היא תחושה שחוזרת על עצמה אצל רבים מהזוגות, מתוך האופי הצנוע של הנושא ומתוך החינוך של הזוגות לשמירה על נושא זה בפרטיות הזוגית שלהם.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">מצד אחד, אין ספק, כי נושא זה הוא נושא אינטימי ופרטי שעל כל זוג לשמור לעצמו בקנאות. אין מקום וסיבה לשתף חברות בגן השעשועים בנעשה בחדר המיטות של כל אחד ואחת. אינטימיות בריאה יכולה להיבנות כאשר בני הזוג סומכים אחד על השני, מדברים אחד עם השני ויודעים שהכול נשאר בבית, בחדר הפרטי שלהם. רק בתוך מערכת אמון כזו הם יכולים לתת דרור לתחושותיהם ויצריהם ולבטא את אהבתם אחד כלפי השנייה וכלפי עצמם.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">מצד שני, לעתים קרובות, הזוגות נתקלים בקושי שאותו הם לא יכולים לפתור בינם לבין עצמם. הם חווים חוויה חדשה וראשונית והם אינם יודעים “האם מותר או אסור”, “האם זה נורמאלי או לא”, “מה חסר פה וכיצד מגיעים למימוש הפוטנציאל שטמון בחוויה?”. השאלות הללו יכולות להקשות ולעכב את בני הזוג בדרך הבריאה, אולם אז הם עוצרים ושואלים את עצמם: “האם אפשר לשאול?” “ואם כן, את מי שואלים?” הרי ההנחיה החברתית ברורה, הנושא הזה הוא “טאבו” שאין מדברים עליו. זה לא משהו שניתן לשתף בו את אימא, ולעתים קרובות, זוגות לא מרגישים בנוח לפנות חזרה למדריכי החתנים והכלות (במיוחד אם עבר זמן רב מהחתונה).</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">מניסיון והכרות עם זוגות רבים, קשיים אלו יכולים לפגום בחוויה האינטימית אך גם “לזלוג” לתוך המרחבים הזוגים והמשפחתיים האחרים. הקשיים יכולים להתחיל בדברים פעוטים אך ללא בירור וללא ניסיון להביא להתקדמות ולפיתרון הם יכולים להתעצם ולפתוח פער בין בני הזוג, פער שלאורך זמן יהיה קשה לגשר עליו.</span></p>
<p><span style="font-weight: 400;">מטרת מאמר זה אינו להפנות כל זוג לטיפול מיני או זוגי אלא להאיר עיניים עבור רבים שחושבים שהם מתמודדים לבד עם נושא זה. רבים מן הקשיים הם נורמטיביים לחלוטין ומאפיינים את תחילת הדרך אך אני כן ממליצה לכל זוג ללכת ולחפש עצה, לחפש את האדם הנכון עבורם, ומוסכם על שניהם, שייתן להם את המידע שלו הם זקוקים ואיתו הם יכולים להמשיך את דרכם המשותפת והאינטימית.     </span></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p style="text-align: center;"><a href="https://merkazyahel.org.il/course/" target="_blank" rel="noopener">לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!</a></p>
<p>הפוסט <a href="https://merkazyahel.org.il/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%91%d7%93/">אנחנו לא לבד</a> הופיע ראשון ב<a href="https://merkazyahel.org.il">מרכז יהל</a></p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://merkazyahel.org.il/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%91%d7%93/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
