ראשי > פרטי: מאמרים > כללי
התרגלנו לויכוח בין אלה שלא מפסיקים לכתוב על 'צניעות' לבין אלה שמבקשים להפסיק את טירוף העיסוק בה. הכותבים, ברובם רבנים ומחנכים, חשים
לא לימדו אותי לדבר עם בנים. לימדו אותי להצטנע, לזוז הצידה כדי לא להפריע. לא לימדו אותי לדבר עם בנים. (אפילו לא
מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְהִשָּׁאֵר לְבַד. מִישֶׁהוּ חַיָּב לִתְרֹם אֶת גּוּפוֹ שֶׁיְּהֵא מַשְׁפֵּךְ לְרַחֲמֵי הָעוֹלָם. מִישֶׁהִי שֶׁתַּהֲפֹךְ אַגְדָּהּ אוּרְבָּנִית, נוֹשֵׂא לְקִינוֹת, שֶׁתִּלָּחֵשׁ עַל
1.ליפתא: סוכות אחרי שסיימתי את מדרשה ושירות לאומי באתי מוצ"ש להדסה, אמא שלה ראתה אותי והתלהבה להכיר לי את אליעז הבן של
מי אני? אישה, נשואה, אמא, עובדת במקצוע טיפולי, מ'המחוברות לעצמן', הבריאות, הרציניות, היודעות מה נכון להן, המייעצות לכולן… וגם, אישה עם וגינסמוס.
הסיפור התרבותי שמוכר לנו כל כך מספר על הגבר עם החשק הגבוה והאישה מולו עם חשק נמוך. השנים האחרונות מאתגרות את הסיפור
כששואלים נשים דתיות על המסע המיני שלהן הן מתחילות את הסיפור בחתונה, קצת לפני או קצת אחרי. זה לא סתם, חברתית-מגזרית, זה
הקדמה בית יהודי אינו שלם בלי איש ואישה. זכו – שכינה ביניהם בשָׁכבם ובקומם. חיי האישות ממלאים בו מקום חשוב ושמם מלמד
מישהו אמר לי לאחרונה משפט שהולך איתי מאוד חזק. חינוך למיניות בריאה זה כמו חינוך ליראת שמיים. זה לא באמת משנה כמה
בימים לוהטים אלו של קיץ אני מסכמת שנה ובעצם שנים של עבודת מחקר שעיקרה בהקשרים של גוף ומיניות של נשים בחברה הדתית.
הכשרת מדריכות לחיי אישות
Merkaz Yahel
