ראשי > מאמרים > כללי
בעשור בו אני מלמדת סדנאות מודעות לפוריות, נתקלתי לא אחת בתסמונת אוגוסט. אל תעשי על זה 'גוגל', אני המצאתי את השם. נתקלתי
באתי לקבוצה כי הרגשתי שבוער לי. במשך שנים כבחורה דתייה, מיניות לא הייתה חלק מהשיח והעולם שלי. באופן מאד ברור בתודעה שלי
הילדים ישנים, הכלים שטופים, מוזיקה נעימה מתנגנת ברקע. הוא אמר את כל המילים הנכונות ואת מרגישה שאת רוצה להתקרב. הוא ניגש למלאכה
ביום שלישי האחרון מצאתי את עצמי מתפדחת. המכירים אותי יעידו שזה לא קורה הרבה. ובכל זאת, בדרכי לשיחה על מיניות בריאה עם
אתמול בערב קראתי את החוברת 'להתחבר לעצמי' של מרכז יהל. קראתי אותה בנשימה אחת, בלי להפסיק, בלעתי אותה. וכשסיימתי, היא לא הסתיימה,
מי אני? אישה, נשואה, אמא, עובדת במקצוע טיפולי, מ'המחוברות לעצמן', הבריאות, הרציניות, היודעות מה נכון להן, המייעצות לכולן… וגם, אישה עם וגינסמוס.
מודה ברור. ברור שאישה היא יצור מיני לא פחות מהאיש. ברור. ברור ששיח על "איש הוא שכל , אישה היא רגש", הוא
סדר, פשטות וישירות מאפיינים את הספר 'מידע אמין על מין' מרגע שפותחים אותו. המחברות מנחות אותנו, ההורים, נושא אחר נושא בצורה בהירה
הסיפור התרבותי שמוכר לנו כל כך מספר על הגבר עם החשק הגבוה והאישה מולו עם חשק נמוך. השנים האחרונות מאתגרות את הסיפור
הגעת לליל הטבילה! לאחר שבועיים של געגוע, מתכוננים לחידוש מרגש של הקירבה הפיזית עם בן הזוג. אבל האם תמיד הכל רק פרפרים
השתלמות כלים של גוף-נפש בשדה המיניות
חינוך למיניות בריאה – השתלמות לגברים
Merkaz Yahel
