לאורך הדורות בדתות השונות נשאלת שאלת מיקומה של המיניות במערך החיים הדתיים. הפתרונות שנמצאו לדילמה זו היו מגוונים.
תפיסה קבָּלית תיאוסופית כורכת את אהבת השבת עם אהבת השכינה ועם אהבת אישה.
לפי תפיסה זו, ניתן יהיה להניח שאדם שלא חווה אהבת אישה אינו מגיע לשיאו באהבת השכינה.
בניגוד לאמונות נוצריות מימי הביניים השוללות את נוכחות רוח הקודש בעת שבני האדם עסוקים בתאוות בשרים,
המקובלים ויהדות ימי הביניים בכללה החזיקו בדעה הפוכה: המשגל בין איש לאשתו מביא את השכינה אל מיטת הכלולות.
בעבודה זו אטען שאת זרעיו של הקשר שבין הקדושה והמיניות השכיח בספרות הזוהר ובעקבותיה בספרות החסידית,
ניתן למצוא כבר בספרות חז"ל. רעיונות קבליים וחסידיים אלה לא יכולים היו להתפתח אלמלא הכשירה ספרות חז"ל את הקרקע לכך.
התקופה והמרחב שבקרבם מתהווה הספרות התלמודית עשירים במגוון רעיונות דתיים ביחס למקומה של המיניות במערך של עבודת האל.
מקובל הוא שהנצרות הקדומה סלדה מן הגוף ומתוך כך שללה את המיניות וראתה בה יסוד מפריע בעבודת האל. על כן הטילו חוקי הכנסייה הגבלות חמורות על פעילות מינית ואסרוה על השכבה החברתית המקדישה עצמה לעבודת הקודש.
בתקופות קודמות לנצרות הקדומה, הגישה הרווחת בספרות היהודית-הלניסטית נהגה חשדנות במיניות וייחדה אותה לתהליכי פרייה ורבייה.
ניתן למצוא גם עדויות לכך שכיתות שונות בעם ישראל עודדו פרישות מינית.
בתוך המגוון הזה ניתן לראות שהתייחסותה של ספרות חז"ל למיניות, כמו זו של הספרות האחרת, היתה דואלית, במסורת התלמודית לעיתים ניתן
למצוא רעיונות סותרים. לצד הקולות האוסרים מיניות בשל סיבות מגוונות, מפלס לו קול בספרות חז"ל עמדה המהלכת בנתיב עצמאי, ומהווה
אלטרנטיבה ייחודית למגוון הקולות הרוחשים סביבו, ונוקט עמדה חיובית וכאן, בעבודה זו, אנסה להוכיח שעמדה חיובית זו קיימת כלפי המיניות,
אף בהקשרים של קדושה.
במסגרת פרק המבוא תוצג סקירה מחקרית של העבודות שנעשו בנושא המיניות בספרות חז"ל. לאחר מכן, יוגדר מושג המיניות, תוך רלוונטיות
לענייננו. תהיה התייחסות למושג הקדושה בהקשר של עבודה זו, – על ידי מתן סקירה קצרה של המושג במקרא, בספרות חז"ל ובתקופות מאוחרות להן.
כידוע, הבסיס לדבריהם של חז"ל הוא המקרא, על- כן תבוא סקירה של התייחסות המקרא למיניות כמסד וכבסיס למחקר זה בבחינת המיניות בספרות חז"ל, ויוצג הפיצול בגישות כאשר גישה אחת מייצגת הספרות ההלניסטית ואחריה הספרות הנוצרית המוקדמת, ואת הגישה השניה מייצג הקול שנזכר לעיל בספרות חז"ל.
ניצניו של פיצול זה מופיעים כבר במקרא עצמו. יוצגו מטרות המחקר, דרך המחקר, והקורפוס הספרותי המרכזי שבו נעשה שימוש במחקר זה.
מחקר זה הינו מחקר אינטר-דיסציפלינארי, עיקרו מתמקד בתחום התלמוד אך הוא מלוּוה בשתי תיאוריות מטריה העוזרות בהבנת עומק הדברים. התיאוריה האחת היא מתחום הסוציולוגיה ובה מתוארות תפיסות הדת שהציג ובר. התיאוריה השנייה היא מתחום הפילוסופיה הנקראת הפילוסופיה הדיאלוגית של בובר. ניצול ידע מתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה תוך שימוש זהיר בהם, מבלי ליפול למלכודת האנכרוניזציה, עשוי לתרום להבנה מעמיקה יותר של מקורות חז"ל המובאים במחקר זה.
לאחר מכן, יוצגו בקצרה פרקי העבודה. ולבסוף תוצג התרומה המשוערת של מחקר זה לחקר המיניות בספרות חז"ל.