רעות מירום 2012

עבודת מחקר זו מתמקדת בחוויית יחסי המין של נשים צעירות בישראל. מטרת המחקר היא ללמוד
על עושר המרכיבים של החוויה המינית ההטרוסקסואלית, כפי שהיא נחווית על ידי נשים בשלב
הבגרות הצעירה (גילאי 31-71 .) המחקר מתמקד בתחום שכמעט ולא נבדק בארץ ולכן, שאלות
המחקר נוסחו כך שיאפשרו מצע רחב להבנת החוויה המינית. השאלות הן: מהם מרכיבי חווית יחסי
המין של נשים בשלב הבגרות הצעירה: מהן הרגשות, התחושות, התפיסות והמחשבות המלוות את
יחסי המין? אלו גורמים מעצבים את חווית יחסי המין? ומהן דרכי ההתמודדות של האישה, במקרה
של קשיים העולים סביב חווית יחסי המין?
מיניות בכלל ומיניות של נשים בפרט נתפסת כ"טאבו" חברתי, זהו נושא מושתק שכמעט ולא מדברים
עליו. מי שכן התייחסו לנושא לאורך ההיסטוריה היו בעלי עניין שונים בניהם אנשי דת, מדע ורפואה.
בתוך כל אלה, כמעט ולא נשמע קולן של הנשים עצמן. רק בשנים האחרונות, עם התבססותן של
שיטת המחקר האיכותנית והגישה הפמיניסטית למחקר, גברה ההכרה בצורך לשמוע ולהשמיע את
קולן של הנשים עצמן )הרדינג בתוך ינאי, אלאור, לובין, נווה ועמיאל-האוזר, 7113 .)המחקר הנוכחי
ממשיך את המגמה הזו ומתמקד בפן אחד של המיניות הנשית, שהיא חוויית יחסי המין.
בשנות השבעים החלו חוקרות פמיניסטיות לחקור את נושא המיניות הנשית. לטענתן, לריבוד המגדרי
ישנה השפעה מכרעת על אופי החוויה המינית של נשים. נחיתותן הכלכלית, הפוליטית והמגדרית של
נשים מחלחלת אל "המיטה הזוגית" ומעצבת את הציפיות של נשים מיחסי המין, את אופי הקשרים
שהן יוצרות עם בני זוגן, ואת אסטרטגיות ההתמודדות עם אתגרים הקיימים בזירת יחסי המין
,מין'בנג; 7111/1113 ,דבורקין; 1111/1117 ,גיליגן; 1116 /1136 ,פוקו; Chodorow, 1979 ;1989(
1111/7111 .)ההבנה כי "האישי הוא פוליטי" מונחת בבסיס עבודה זו. יחסי הגומלין שבין נתונים
חיצוניים )תרבות, דת כלכלה וכו'( ופנימיים )הפסיכולוגיה הנשית, ההיסטוריה הפרטית וכו'( הם
הציר המרכזי שדרכו נבחנה חוויית יחסי המין של נשים.
למחקר רואיינו נשים בשלב הבגרות הצעירה, שלב שמתחיל עם סיומה של תקופת ההתבגרות
ומסתיים באמצע שנות השלושים (גילאי 71-31) )1999, McGoldrick & Carter .(שלב זה מאופיין
בשינויים רבים בחיי האישה הצעירה, שינויים בסטאטוס המשפחתי, הזוגי והתעסוקתי. זוהי תקופה
אינטנסיבית מאוד שמלווה במתח וחרדה )אייל, 1113 .)בנוסף, ההתנסויות הראשונות בקיום יחסי-
מין, קורות לקראת סיום גיל ההתבגרות. ממצא זה, יחד עם העובדה שגיל הנישואין הולך ועולה,
מותיר את שלב הבגרות הצעירה כזמן שבו רוב הנשים רוכשות את ניסיונן המיני הראשוני עם
פרטנרים שונים, מחוץ למסגרת הנישואין. מחקרים מראים כי בשלב הבגרות הצעירה יותר נשים
סובלות מדיס-פונקציות מיניות כגון, קושי בהשגת אורגזמה וכאבים בפות ) & Paik, Laumann
1999, Rosen ; קונרד ומילבורן, 2002 .)מאפייני הבגרות הצעירה מחלחלים אל המרחב המיני ולכן,
במחקר יבחנו יחסי הגומלין שבין מאפייני הגיל לבין חווית יחסי המין של הנשים הנחקרות.

שיטת המחקר שנבחרה היא "תיאוריה המעוגנת בשדה" (Theory Grounded ,(המבוססת על הגישה
האיכותנית-פנומנולוגית. בשיטה זו ניתן לבחון לעומק את משמעות החוויה כפי שהיא נתפשת בעיני
הנחקרים )צבר בן-יהושע, 1111 .)שיטת המחקר שנבחרה תואמת את מטרות המחקר, מכיוון שאין
ניסיון להתחקות אחר ה"אמת האובייקטיבית" על המיניות הנשית, אלא אחר החוויה הסובייקטיבית
של האישה. זאת ועוד, תפיסת העולם האיכותנית עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם הפמיניסטית.
שתי הגישות חולקות מתודות ועקרונות משותפים כגון, ההזנה שבין האישי לפוליטי והשאיפה להביא
אל מרכז השיח את קולותיהם של מי שממוקמים בשולי החברה.
הנשים שהתנדבו להתראיין למחקר הן נשים בגילאי 71 עד 31 ,שחיות בישראל ושחוו לפחות מערכת
יחסים אחת ארוכת טווח )מעל חצי שנה(. כל המרואיינות, אף שלא נתבקשו, בחרו לספר על יחסי מין
הטרוסקסואלים, כך שתוצאות המחקר והדיון מתמקדים במאפיינים הייחודיים לאינטראקציות
הטרוסקסואליות. המחקר כלל עשר נשים בעלות מאפיינים שונים של הגדרה דתית, גיל ומוצא אתני
)פרטי המרואיינות מצורפים בנספח ב' בעמ' 141.)
הראיונות נותחו בהתאם לשיטת הניתוח הנושאי (Analysis Thematic (והניבו ארבע תמות.
התמה הראשונה- יחסי המין בזיקה לקיום ה"עצמי" (Self -(מתייחסת אל זירת יחסי המין כאתר
שבו "צורכי עצמי" שונים, מקבלים או לא מקבלים מענה. התמה השנייה- יחסי המין בזיקה אל הגוף-
מתייחסת אל ההזנה ההדדית שבין פרקטיקות גופניות ומצבים מנטאליים. בתמה השלישית- יחסי
המין בזיקה לזוגיות- נבחנת הזיקה שבין המונחים "קשר זוגי" ו"יחסי מין". בתמה הרביעית- יחסי
המין בזיקה לתודעה- נבחנים ארבעה מצבי תודעה ייחודיים שמאפיינים את האינטראקציה המינית.
בדיון נעשה חיבור בין הממצאים לבין התיאוריות, והתאפשרה הבנה לגבי השורשים הפסיכולוגיים
והחברתיים שמחוללים את חוויית יחסי המין. הדיון נע כל העת בין שלושה מעגלים: המעגל החיצוני-
הפוליטי, המעגל האמצעי- היחסים הבין-אישיים עם הפרטנר, והמעגל הפנימי- החוויה
הסובייקטיבית של האישה. התנועה התמידית בין שלושת המעגלים ממחישה את הקשר ההדוק
בניהם. המסקנה העולה מהמחקר מתייחסת לכך שחוויית יחסי המין של נשים היא מרקם עדין שבין
מרכיבים תרבותיים, כלכליים, פוליטיים, חינוכיים, זוגיים, משפחתיים, גופניים ורוחניים. מכאן,
שעל מנת להבין לעומקה את חוויית יחסי המין הנשית יש לקחת בחשבון את שלל מרכיביה.
תרומתו של המחקר, היא בעצם האיתור של מגוון משתנים השזורים בתוך חוויית יחסי המין. איתור
המשתנים וניסוחם, הם שיאפשרו בעתיד בנייה של מענים טיפוליים, חינוכיים וחברתיים שמבוססים
על הבנה מורכבת וכוללנית של חוויית יחסי המין של נשים.

המלצות המחקר, נוגעות לצורך בביסוסו של גוף ידע מחקרי ישראלי בתחום מיניות האדם. יש לבצע
מחקרים שיעמיקו את ההבנה בתחום ויאפשרו בנייה של מענים מותאמים. בנוסף, מומלץ לספק
הכשרה בסיסית בתחום מיניות האדם לכל איש טיפול, אף שאינו בעל הכשרה בתחום הטיפול המיני.
כאשר המטרה היא להפחית את החשש של מטפלים מלעסוק בנושא בעת הסיטואציה הטיפולית, וכן
להקנות לכל מטפל כלים בסיסים למתן מענה ראשוני.

לקריאת המחקר