עבור נשים רבות החתונה מהווה נקודת ציון. עבור נשים דתיות בכלל, ודתיות-לאומיות בפרט, נקודת ציון זו הינה משמעותית ביותר, בשל היותה שלב מעבר קריטי מחיי רווקות לנישואין הכוללים דרישות גופניות ומיניות שלא הכירו קודם לכן. עניינה של עבודה זו היא לשמוע את חוויותיהן של הנשים ולנתח את התמודדותן עם מיניותן וגופן בפרק זמן זה, על רקע החינוך עליו גדלו.
המחקר הכללי בנושא מיניות וגוף קיבל תאוצה בשנים האחרונות. אולם, בחברה הדתית-לאומית נושא זה עדיין נחשב כטאבו ש'השתיקה יפה לו'. ישנו מספר מועט מאוד של מחקרים בנושא וביניהם, מחקרים על החינוך לחיי משפחה, ספרות ההדרכה למיניות ומחקרים הדנים באספקטים שונים של הלכות טהרת המשפחה והשפעתם על האישה. טרם נכתב מחקר הדן בהתמודדויות השונות הנגזרות מן המעבר החד מחיי הרווקות לחיים של זוגיות בחברה זו ואת החלל הזה באה עבודה זו למלא.
רקע תיאורטי:
הסקירה התיאורטית של עבודה זו מניחה את היסודות למחקר על מיניות וגוף בחברה הדתית. הפרקים הראשונים עוסקים בהשתלשלות המחקר אודות המיניות והגוף והשפעת המחקר הפמיניסטי עליו. הפרק שלאחריו עוסק בהשקפת העולם היהודית על המיניות והגוף. לאחר מכן הסקירה עוסקת במקורות הידע הקיימים עבור נשים בכלל ועבור נשים דתיות בפרט על מיניות וגוף בימינו. כאשר ניתן להצביע על שלושה מוקדי ידע מרכזיים המכינים את האישה הדתית ליום חתונתה: האחד, שיעורים לחינוך לחיי משפחה המועברים בכיתה י"ב. שיעורים אלו נותנים, בעיקר, רקע להלכות טהרת המשפחה ודרכם מועברת עמדת החברה הדתית למעמדה של האישה בנישואין. השני, ספרות ההדרכה ההלכתית וההדרכה המינית הנכתבת עבור זוגות דתיים. ספרים אלו הינם ספרים שנכתבו על ידי סמכויות רבניות הרואות בחיי האישות חלק אינטגראלי בחיי הקדושה של הזוג. השלישי, הדרכת הכלות הניתנת לכלות הצעירות ערב חתונתן במטרה להכינן לקראת קיום הלכות טהרת המשפחה מצד אחד והחוויה המינית מצד שני. הפרק המסכם של הרקע התיאורטי סוקר את ההתמודדויות של נשים דתיות עם גופן ומיניותן מתוך המחקר המצוי היום.
מערך המחקר:
המחקר הינו מחקר איכותני המתבסס על הראיון החצי מובנה. רואיינו עשר נשים דתיות שהתחנכו בחינוך הממלכתי-דתי ונשואות בין שנה וחצי לשש שנים. הראיונות נערכו בביתן לאחר שכל פרטי המחקר הוסברו להן.
ממצאים:
מניתוח הראיונות עלו שלושה נושאים מרכזיים אותם חילקתי לשלושה שערים. השער הראשון עוסק בהתמודדויות של הכלות סמוך לחתונה, לפניה, בליל הכלולות ואחריה. השער השני עוסק בחוויות של גוף, מיניות, קיום יחסי מין וסיפוק מיני. השער השלישי עוסק בהתמודדויות של הנשים עם הלכות טהרת המשפחה השונות. מתוך הניתוח עולה תמונה של דיסוננס קוגניטיבי הנוצר בעקבות המעבר החד מחיי הרווקות, מהצניעות וההסתרה לחיים שבהם הגוף והמיניות תופסים חלק חשוב.
החידוש של עבודה זו הוא בדיון ב'עבודת הזהות' אותה צריכה הכלה לעשות. נראה שהמשבר לאחר הנישואין הוא משבר זהותי הנוצר מתוך הקונפליקט שבין הזהות שנרכשה על ידי האישה בגיל ההתבגרות ועונה לתכתיבי החברה הדתית-לאומית לגבי צניעות ומיניות לבין הזהות המחייבת אישה נשואה להכיר את גופה ואת מיניותה ולדעת כיצד להיעזר בהם.
לאחר החתונה נדרש ממנה לגבש מחדש את מרכיבי זהותה המוכרים עם המרכיבים החדשים אל תוך זהות קוהרנטית אחת. עד כה, עסק המחקר בהעלאת קשיים שונים מתוך ההתמודדות עם המעבר החד. חיבור זה טוען שמדובר במשבר זהות המצריך כלים וידע שלא תמיד ניתנים לאישה לקראת נישואיה ואחריהם.