איפה למדנו שגברים הם בבונים?

בניוזלטר שלי, שבו אני מפרסמת תכנים שונים בתחום המיניות, שאלתי על התפיסה הרווחת שגברים הם 'בבונים'.

תפיסה שעל פיה המיניות הגברית היא בלתי ניתנת לשליטה ו'בבונית' – כזו שצריך להתייחס אליה בסלחנות, לתת לה מקום ולדאוג שתסופק.

התפיסה הזו מוטעית כמובן, ויעידו על כך המוני גברים שמופתעים בכל פעם מחדש כשהם שומעים שככה מלמדים נשים.

ביקשתי לעשות ניסוי קטן ולאסוף התייחסויות לשאלה – איפה למדנו שגברים הם בבונים? ממי רכשנו את הידיעה הברורה שככה זה וזהו?

להפתעתי, בתוך יומיים הוצפתי בתגובות מעניינות (חלקן הגדול לא מפתיעות ועדיין עבור הכותבות שלהן זו היתה הפעם הראשונה שהתייחסו אליהן).

בגלל החשיבות של הציטוטים אספתי אותן לפה לטובת הציבור.

בעיני, עצם הההנחה של הציטוטים שחור על גבי לבן – יכולה לייצר תנועה של שינוי.

להרשמה לניוזלטר וקבלת תכנים נוספים – לחצו כאן

בת 30, חרדית

גדלתי על האמונה שגברים הם חסרי שליטה על היצרים, רואים אישה וישר "מפשיטים" אותה בראש, כל הזמן רוצים יחסים וזה הדבר הכי נצרך להם בחיים, ואם לא נביא להם מיד לאכול הם יאבדו שליטה ואנחנו נפסיד מזה.. אז איך אמרה לי פעם אישה מבוגרת "עצה חכמה" כל בוקר תשימי לבעלך תפוח בתיק כי שגם אם הוא חוזר רעב מהעבודה לפחות יש לו תפוח להירגע עד שתכיני לו אוכל…

בת 37, דתיה

ביום עיון בח'מ כשהייתי שמיניסטית המחנכת "הרגיעה" :
זה בסדר שחתן צעיר רוצה יחסים כל יום, זה לא אומר שהוא לא צדיק.

לאורך שנות האולפנה, כל המסרים של כשבן רואה בת מורידה סוודר/ עושה ככה בשיער… זה עושה אצלו…

בת 44, דתיה

אני זוכרת באופן כללי תחושה שגברים הם כמו פצצה מתקתקת ורק איזה תנועה מוגזמת שלך או חשיבה של סנטימטר מיותר והם מתפוצצים

ספציפית, אני זוכרת שבאו אלינו לאולפנה בנות מהמדרשה בעופרה והעבירו לנו סמנריון כנראה על צניעות. נראה לי שהיינו בכיתות ט או י. הדוגמה שאני הכי זוכרת היא שהיא אמרה שלא לעשות נעים לחברה שלך בגב כי אז יש את השלב שהיא מגיעה לפס של החזיה. ואז איזשהו בן עלול לראות את זה ולהיזכר שבעצם יש לך חזיה ומשם כבר אין לדעת מה יקרה. 

דבר שני שאני זוכרת הוא שנגיד מכיתה ט ומעלה כשמתחיל להתפתח החזה. כשהיינו מדברות עם בנים בסניף זה היה ממש לגיטימי שהם פשוט מסתכלים לנו על החזה ולא בעיניים. וגם בנים שהיו מדריכים או שנחשבו דוסים. זה פשוט היה ברור שכאילו "זה המצב", "הם פשוט כאלה", לא יכולים לשלוט בזה וכו. 

למרות שזה היה נראה לי לא הגיוני, תמיד תהיתי. כי לא יצא לי להיות גבר בעצמי. ושמעתי מגברים, בחורים וכו במשך החיים. "את לא יודעת מה זה להיות גבר". אז תהיתי… האם זה באמת ככה? כמה מזה תוצאה של החינוך, שכל הזמן אומרים להם שהם כ"כ לא ניתנים לריסון. 

אני אמנם נשואה ובעלי לא כזה. אבל זה גיל אחר, והוא רק אחד.

בת 43, חרדית

אני לא זוכרת משפט או מורה ספציפיים שדיברו בגישת גברים = בבונים, כן זוכרת את ההרגשה בדיבורים בסגנון רדוד כזה שמנמיך את הגברים מתחת לרמתם. משהו הרגיש שם לא נכון, לא אפשרי, לא מסתדר.

אני כן זוכרת שיחות עם בעלי היקר בענין העזר כנגדו,  תפקידי האישה והגבר במערכת הזוגית, ואני כן זוכרת את ההארה ברגע ההבנה שגבר, עם כל דחף או יצר שטמון בו, נועד להתגבר. יש בו גם את הכוחות לשליטה עצמית. הוא לא חיה חסרת רסן, אלא יצור תבוני עם שיקול דעת.

בת 31, דתיה

איזושהי קביעה פנימית שאני מנסה להשמיד, שאסור לגבר להוציא זרע לבטלה, כל פעם כשהוא רוצה צריך להסכים, אם האישה לא רוצה אז הוא מסכן, אם הוא נחמד ומתנהג בעדינות זה רק כדי לקבל בסוף סקס… איזו עבודה קשה זו. להצליח להסכים שהצורך הוא הדדי ושאדם שאוהב לא רוצה לגרום לשני לסבול. ושגבר מורכב מהרבה צרכים, כמו האישה ולא רק בהמה שמחפש מין.

התפיסה לגמרי הגיעה מהבית, דתיים לאומיים, לא מנרמלים מיניות למרות שיש הרבה ילדים ואחיינים… "תתלבשי יפה לדייט!", "למה דיברת איתו על מין כשאתם שומרים נגיעה? מסכן.."

בת 35, חרדית

כשבעלי כעס בעבר, לפני המון שנים כשהיינו זוג צעיר, והיה לנו איזה ריב בנושא שלא קשור לנל,

אמא שלי שהיא דתית לאומית, וגם הפסיכולוגית שלי שהיא חילונית, שאלו אותי כל אחת בנפרד מבלי לדעת מהשנייה אם בעלי כועס כי לא קיימנו יחסי מין, 

כשכעסתי מאוד על אמא שלי, כי אמרתי לה שמה הקשר, הרי גבר חייב לאשה את היחסים, ולמה כשאשה עצבנית לא שואלים את זה? אז אמא שלי אמרה לי- מה לעשות שזה מה שגברים רוצים.

וגם לפני החתונה, כשהיא ראתה שאני קונה כל מיני הלבשה תחתונה יפה, היא אמרה לי – סליחה שאני אומרת לך, אבל אני חושבת שזה לא המקום לדפוק הופעות….

אז כמובן שגם כאן אמרתי לה אם לא כאן אז איפה כן????? ברחוב??

לי הייתה גם מחשבה שגויה, שאחרי החתונה בכל פעם כשהייתי נידה הרגשתי כאילו אני יצר הרע שמסתובב בבית ועלולה בכל רגע לגרום לבעלי ליפול איתי. ממש פחדתי שלא יקרה משהו. ואם היה קורה, אז אפילו לא הרגשתי בנוח לומר משהו, חשבתי שצריך לזרום כל הזמן. 

וגם נזכרת שלפני החתונה דיברתי עם חברה דתית לאומית ואמרתי לה שאני מפחדת שיהיה לי יותר חשק ליחסים מבעלי, אז היא אמרה לי- אין דבר כזה! אל תדאגי, תמיד הגברים רוצים יותר. 

(כמובן שזה לא נכון…)

בת 44, דתיה

למדתי בתיכון באולפנית בני עקיבא תל אביב, ובערך כל דמות חינוכית שם, מהמנהלת, עבור ברבנים ועד אחרונת המורות, כפו עלינו חומרות בתחום הלבוש, וכל פעם שניסינו להבין למה אם כלל האצבע הוא למנוע שפיכת זרע לבטלה, אני צריכה להתכסות ולא הגברים ישמרו על עצמם, התשובה היתה וריאציה על "אל תנסי אפילו להבין מה עובר להם בראש, את לעולם לא תביני", זוכרת שבראש שלי המשמעות היתה שגברים כל יום כל היום רק חושבים על מין.

בת 28, דתיה

המורה  ביקשה לפני השבת אולפנה לבוא עם מחשוף סגור כי בעלה מגיע ולא נעים לו לראות את החזה שלנו. גם לתנ"ך לא היה נעים לראות בהזדמנויות אחרות 

בת 53, דתיה

נשים צריכות להיות צנועות כדי לא לפתות.

מסר שנשמע בתיכון בכל מיני גוונים.

בת 34, דתיה

אני לא זוכרת מי ומתי בדיוק העביר את המסר הזה, אבל בשנות הנעורים קיבלתי את המסר של אמירת חז"ל שתפקיד האישה במערכת היחסים המינית הוא להציל את הגברים מהחטא. התקבעה אצלי המחשבה שהגבר צריך שהאישה תציל אותו בתחום הזה, זאת אומרת שהוא מגיע אל שדה המיניות מעמדה של חולשה, של חוסר שליטה מסוים, ומזל שיש לו אישה שתציל אותו ותסדר את העניינים. באמת חשבתי על המיניות הגברית כעל חלשה ולא מוחזקת בגלל האמירה הזו של חז"ל.

בת 31, חרדית-חסידית

המדריכה בהדרכה לפני החתונה(לפני 11 שנים) אמרה שצריך להיות חומה לבעל, ולתת לו מה שהוא צריך בבית, כדי שלא יחפש ברחוב. משהו בסגנון הזה…

בת 63, דתית-לאומית.

המילה:טיל מונחה

בעלי הסביר לי שכשמתחילה התעוררות קשה מאד להפסיק…

בת 30, דתיה

תתלבשי בצניעות שלא תכשיטי גברים. הגיע מכל המורות שלי (למדתי בחרדי).

בת 30, דתיה

כל הפרשיות של עברות מין שמדוברות לאחרונה, וגם בעבר. המחשבה שצריך להיזהר כל הזמן, כי אני עלולה להיקלע למצב לא תקין כמו הטרדות ופגיעות מיניות. לא זוכרת מאיזה גיל, אבל מוקדם מאוד. גם בכיתה ו הרב של ביה"ס אמר לנו בכיתה שצריך להתרחק מבנים כמו מאש כי אנחנו לא יודעות מה הם חושבים

בת 41, דתיה,

לאורך שנים המחשבה היתה שגברים הם One track mind

בת 35, חרדית

משפט אחד של מורה מימי הסמינר (תיכון), היו עוד רבים, כמובן:

"כשאת עולה לאוטובוס, והחצאית מתרוממת, והרגל נחשפת, את יודעת מה זה עושה לנהג? את יודעת מה זה עושה לו?!" 

(בא לי להקיא או לבכות, כשאני חושבת על הבת שלי, שאני רושמת מחר לסמינר, והאם גם היא תאלץ לשמוע מסרים כאלו…)

למזלי, היו לי אחים לדבר איתם על זה, להתעצבן ולצחוק… ולהכיר גברים שהם ממש ולגמרי לא בבונים.

בת 33, דתיה

בכיתה י בערך הביאו שיחה עם רב שהסביר לנו שאנחנו לא מבינות מה יש בראש של גברים, איך כל תנועה שלנו משפיעה עליהם וגורמת למחשבות מיניות. לקח לי שנים להשתחרר מהתפיסה הזאת, בעיקר אחרי שבעלי נעלב כשאמרתי לו שזה מה שלימדו אותי.

בת 39, דתיה

כשלגבר יש זקפה והוא לא מגיע לפורקן( להוציא זרע) אז הוא סובל.

היום כבר יודעת שזה לא נכון… היום אני יודעת שאם אני לא מוכנה לקיים יחסי מין הוא יכול להסתדר גם בלי זה , בעיקר מה שעוזר זה הרבה שיח רגשי ביננו. 

בת 45, דתיה 

המשפט: גברים תמיד רוצים מין כמה שיותר.

גברים מגורים מינית מדברים שאת לא מדמיינת

בת 53, דתיה

מדריכת הכלות שלי הדריכה אותי לעדכן את בעלי מיד כאשר אני מקבלת וסת, כדי לוודא שלא יהיו לו ציפיות למפגש שלא יכול להתממש. היא הסבירה לי שזה הדבר ההגון לעשות, כיון שציפיות כאלו שלא באות לידי מימוש הן דבר שמאד קשה לו להתמודדות. אני שמעתי מדבריה, שציפיה של גבר לקיום יחסים היא אירוע אל-חזור, ומרגע שהבעתי נכונות, אין לי מרחב חרטה. זה היה בשנת 92, לפני 33 שנה. האמת היא שבעלי, בהיותו אברך צעיר ואדוק, האמין בזה, מניחה שהודות למסרים נוספים ברוח זו שהוא היה חשוף אליהם. 

בת 28

גברים רק רוצים דבר אחד

ככה חונכתי ובאירוסין ארוסי ניפץ לי את זה..

בן 26, דתי

האמת שלקחת אותי לסביבות גיל 13, הגוף ממש מעניין, גילויים טובים יותר ופחות.
ואמא שכשעלה נושא שמירת העיניים אומרת: תתגבר. זה לא שלך.

אז זה ממש עצבן אותי. חוסר ההבנה, האמפתיה,  משהו. כלום.

אבל במבט עכשווי, יש באמירה שלה המון על יכולת. על מסוגלות. גם אם היא לא חשבה על המשמעות שבאמירה.

ואולי, אולי: יש לי מחשבה שמלווה אותי כמה שנים טובות- אני מסוגל. כל אחד מסוגל. בלמידה נכונה של הגבולות שלנו, של ההרגלים- אנחנו מסוגלים להתגבר. תמיד.

אולי זה קשור לאותה אמירה של אמא.

בת 28, חרדית

האמת שאין לי תפיסה כזו כלל

ברור לי שהם בעלי יכולת שליטה

כן יש בי מחשבה שבד"כ כמעט תמיד גבר שהוא בטוב חושק באישות יותר מאישה כשהיא בטוב

וזה פשוט החיים עצמם

בת 23, דתיה

הדבר המרכזי שיושב לי בראש זה שהציגו בפני באחת ההרצאות בגיל ההתבגרות ש99 אחוז מהגברים רואים פורנו.

בת 40, חרדל"י

"תדעי שלחזור ליחסים אחרי לידה זה יכול להיות כואב". אמא שלי, לפני 18 שנה

"תמיד תסכימי. אפילו אם יש לך חום זה הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות לזוגיות. וזה מה שמגדל את הגבר". אמא שלי, לפני יותר מ15 שנה..

בת 50, דתיה

אצלי אמרו (בעיקר באולפנא בשיעורי חינוך לחיי משפחה חלמי"ש  תחילת שנות ה-90) 

שכשאת לבושה לא בצניעות, או כשאת אפילו רק לוחצת יד לגבר, את לא יודעת מה את עושה לו, ומה את מעוררת אצלו. 

המסר הזה נשמע גם ממדריכים בסמינריונים ולמרות שכבר אז הוא נשמע לי מופרך, די התייחסתי אליו ברצינות.

בן 65, דתי

"אתה לא תירגע עד שאני אתן לך"

בת 48, דתיה

אני קיבלתי מסר אחר, הסבירו לי שהיצר הגברי אכן חזק ומתעורר במהירות אבל גם ניתן לשליטה חזקה על ידי בעליו, אם הוא רוצה. מעולם לא ראיתי את בעלי כ'בבון'. זה המסר שקיבלתי הן בבית הורי והן בהדרכת כלות שלמדתי לפני החתונה

בת 42, דתיה

התפיסה שצניעות נשית (ביגוד, שירה, נוכחות ציבורית) היא אך ורק כדי למנוע בעיות אצל גברים. 

תפיסה שלא הפסיקה לבוא לידי ביטוי ע"י מערכת החינוך, בשלל גילאים.

לא דוחים הפסק כדי לטבול כמה שיותר מהר כי בעלך תלוי בך וכל יום משמעותי מאוד.

בת 27, דתיה

הדבר הראשון שקפץ לי לראש הוא שכנראה באולפנה (אבל כבר לא זוכרת, זה היה מדמות מדריכה סמכותית כלשהי כשהייתי בתיכון) אמרו לנו לא להוריד סוודר ליד בנים, כי עצם ההורדה של בגד (גם אם יש חולצה מתחת והכל נשאר לא חשוף) מעוררת אצלם מחשבות ולכי תדעי מה עובר להם בראש בגללך עכשיו, ומה הם יעשו בעקבות המחשבות שהכנסת להם.

אני זוכרת שהתרעמתי על התפיסה הזאת, שאין להם שליטה בעצמם ולכן אני צריכה להימנע מלעשות דברים מסוימים, אבל עד היום אני מרגישה קצת לא בנוח להוריד סריג כשיש בנים בסביבה.

ללא פרטי זיהוי

שצריך להתלבש צנוע כדי לא להכשיל את הגברים, ואני לא מדברת על ביקיני אלא על מרפק או ברך חשופים. – אני אישה, דמות מסר- אבא.

בנוסף, היה לי דיון על זה עם חברות ועם אחותי, שאם אישה תחמיא/תתרשם מגבר אחר זה פחות נורא ויותר מתקבל מאשר שגבר יחמיא/יתרשם מאישה אחרת שהיא לא אישתו. 

בת 34, חרדי-חסידי

התפיסה שיש לי- וגדלתי עליה- זה לשגברים יש יצרים ממש ומספקי ניצוץ קטן כדי להדליק אותם- לכן צריך ממש ממש להזהר

בת 27, דתיה

מדריכת כלות בגיל 20 – אחרי סקס גברים נשכבים ונרדמים ואת תישארי לבד עם התחושות. לא יהיה לך עם מי לדבר. כיום, בשבילי,זה הפוך… אני זו שרוצה שקט..

בת 42, דתיה

יש סביבנו בכל פינה ערימות של בדיחות, סטטוסים, שמציגים וצוחקים על זה בלי סוף. מאז ומעולם הערכתי גברים. אבל כן חשבתי ואולי עדיין חושבת  (לבורותי…)  שנשים טיפה יותר מפותחות רגשית ואסופות. זוכרת למשל אישה שהערכתי ואמרה לי עוד ברווקותי, כל הגברים הם סוג של אוטיסטים באחוז כזה או אחר. האמירה הזו נצרבה בי לצערי. והשאירה אותי עם רחמים עליה ויותר מכך על הבחירה שלה לראות ככה את האיש שלה. 

בת 40, דתיה

לתכנים נוספים – הירשמו לניוזלטר של ד"ר מיכל פרינס