מאמר זה עוסק בחוויותיהן של נשים דתיות־לאומיות
שחוות כאבים בקיום יחסי מין, תופעה שמכונה וסטיבולדיניה.
הנשים האלה חוות את המתח שבין מיניות בתרבות מערבית
מודרנית חילונית ובין אופני הביטוי של מיניות בהלכה
היהודית. במאמר תיארנו מחקר שבחן את אופן התמודדותן
של הנשים האלה עם וסטיבולדיניה שמושפעת ממתח זה.
במסגרת המחקר ראיינו 15 נשים דתיות־לאומיות נשואות,
בטווח הגילים ,38-21 שאצל כולן אובחנה וסטיבולדיניה.
מהראיונות האלה חילצנו ארבע תמות מרכזיות: 1. בין לבד
ובין שייכות בחברה; 2. הכרה ואי־הכרה מצד המערכת
הרפואית; 3. הפנים הרבות של הזהות הנשית; 4. ממשבר
לצמיחה. מלבד זאת נדונה במאמר חשיבותו של טיפול רגיש
תרבותית ושל טיפול מודע מין ומגדר.
פורסם בפסיכואקטואליה, אביב 2024