על חשק מיני אחרי לידה

אני יושבת לכתוב את המאמר הזה על מיניות אחרי לידה,
ונזכרת איך פניתי בעצמי למטפלת מינית מוכרת ומוערכת, בהצעה להנחות מפגש בקורס הראשון שפתחתי בנושא.
והיא אומרת: מה זאת אומרת מיניות אחרי לידה? אין דבר כזה. לא מלמדים את זה.
ככה.

נשים פונות אליי לייעוץ בנושא הזה גם שנה ושנתיים אחרי הלידה.
הרבה פעמים החשק המיני לא חזר, הגוף משתנה, חסרה אינטימיות בזוגיות ואין מענה מתאים.
לפעמים מדחיקים את זה בתוך שגרה עמוסה של משפחה ומקבלים זאת כעובדה.
התפיסה החברתית מפרידה בין האישה המינית לאישה האימהית
(מי כאן תופסת את אמא שלה כאישה מינית?)

וגם אנחנו – לעיתים נשאבות לתפיסה הכל כך שגויה הזו ומוותרות על חלק מהותי זה בחיינו.
החיות של הגוף, הבקשה של הנפש לאינטימיות , למגע, למעשה של אהבה.

אז בואו רגע נעשה סדר;
מה באמת קורה למיניות שבנו, בתקופה שאחרי לידה:
בואו נתבונן במבט רחב על ההיבטים ההורמונליים והפיזיולוגיים:

בהיבט ההורמונלי – אחרי הלידה ובתקופת ההנקה מופרשים בגוף שני הורמונים באופן מוגבר:
הפרולקטין והאוקסיטוצין:

הורמון הפרולקטין: אחראי לסייע בייצור חלב ומוריד את החשק המיני ה"אסטרוגני". האסטרוגן מופרש בגוף בכמות גבוהה לקראת ובזמן הביוץ ומכוון חשק מיני יצרי, הפועל מתוך דחף. בתקופה שאחרי הלידה הורמון הפרשת האסטרוגן נמוכה מאד כיוון שהגוף לא מבקש הריון בזמן הזה ולכן החשק המיני נמוך.

הורמון האוקסיטוצין: מופרש בתקופת ההנקה. הוא זה שמכווץ את הרחם בזמן לידה, מקל על הכאב, מוריד את לחץ הדם משמעותית ומביא אותנו למעין "סוטול" ולתחושה של ריפיון ושחרור.
בנוסף, קיים קשר הדוק בין פעילות האוקסיטוצין לבין תחושות אמון הדדי ואמפטיה, עד כדי תחושת אהבה. הוא מאפשר לנו לתת אמון, להרפות ולנוח.האוקסיטוצין מופרש בכמות גבוהה בגופנו גם בזמן אורגזמה וקיום יחסי מין  ומכונה"הורמון האהבה",
מכירות מיניות שאתן נחות בה? מאפשרות לעצמכן להיות רפויות ומשוחררות?
מיניות שהיא ללא מאמץ פיזי או פסיכולוגי, שאפשר להיות מוזנים ממנה?

זמן ההנקה זה הזדמנות מיוחדת להכיר אותה!

 

ההיבט הפיזיולוגי:

הריון ולידה הן חוויות עוצמתיות המשאירות את חותמן על הגוף.
הנרתיק חווה טלטלה, גם במקרה של לידה וגינלית ללא קרעים או חתכים,
אך על אחת כמה וכמה במקרה של לידה טראומטית יותר עם תפרים או פגיעה כתוצאה מלידה מכשירנית.

אחרי הלידה נשים רבות חוות כאב בזמן קיום יחסי מין-  כתוצאה מטראומה פיזית או נפשית במהלך הלידה, (אמרו לך לדחוף כשלא היית מוכנה, התחושה של הכאב הבלתי צפוי ברחם ובנרתיק הבהילה והשתיקה, חוסר אונים מול הצוות הרפואי ועוד ועוד).
ההשפעה הפסיכולוגית היא שבכל פעם שמתקרב משהו לאזור איבר המין הגוף נסגר,
מה שמכונה וגינסמוס בשפה הרפואית, כאב מהתכווצות יתר בשריר פתח הנרתיק.

ישנן נשים החוות יובש נרתיקי עקב ירידה ברמות האסטרוגן, שבין תפקידיו אחראי גם על סיכוך הנרתיק.
כמו כן, נשים רבות חוות את הנרתיק באופן שונה אחרי הלידה, שרירי רצפת האגן חלשים יותר, פתח הנרתיק רחב יותר, מה שיכול להוריד את עוצמת ההנאה במיניות ואת חווית האורגזמה. ייתכן ויש נשים המקבלות את זה כגזירת גורל.
אולם, זה לא חייב להיות כך – יש דרכים רבות להתייחס ולטפל בכל התופעות האלו וברוב המקרים גם ללא התערבות רפואית.

סיבה מהותית נוספת שמצאתי לירידה בחשק המיני היא שאחרי לידה, הגוף כבר לא מוכן להתפשר ו"להחליק" על מגע מיני לא מדויק.
הקשב שלנו לגוף המיני בחיים שלנו לפני הלידה לעיתים  נמוך  עד לא קיים. לימדו אותנו מאז הילדות, בין אם במסרים עקיפים או ישירים, להתבייש ולהסתיר את המיניות שלנו, להתבייש באיבר המין שלנו, לקרוא לה פיפי, פושפוש, שם למטה.
להסתיר או להכחיש עינוג עצמי.

הגוף המיני האמיתי לומד להיות מוסתר. ואנחנו מתאימות את עצמנו לתפיסת המיניות החברתית- גוף נערי, מתוח, הכל במקום.
ההריון והלידה מוציאים מתוכנו איכות נקבית אחרת. זאת שלא מדברים עליה. קדומה ומחוברת יותר, מורכבת ועמוקה יותר, מכל מה שגדלנו עליו.
הרחם שלנו , איבר בלתי נראה שאנחנו לא מתייחסות אליה במפגש מיני ובכלל. פתאום בהריון היא שם – גדולה, בולטת, מזינה ומכילה.

הרחם על פי התפיסה הקבלית וגם זו של הטאו, היא האיבר המיני של האישה. זהו מרכז המיניות, היצירה והחיות בגוף שלנו.
השדיים גם הם משנים את צורתם לקראת ההנקה -ארוכים יותר הנוטים לצידם לאפשר לתינוק לינוק.
בתרבויות קדומות זה נחשב לפאר המיניות הנשית.

השדיים , הרחם ואיבר המין מקושרים במערכת העצבים שלנו ומשפיעים אחד על השני.
התכווצויות של הרחם בזמן הנקה, מכירות?..

***אז אנחנו לא מחוברות למיניות שבנו אחרי הלידה?***

לימדו אותנו שמיניות זה חשק למין מסוג מאד מסוים. כזה ספונטני, מתוך דחף, להט ותשוקה, בלי לדבר,בקצב הולך וגובר –
גבר ואישה  המגיעים לשיא ביחד (מה שלא בדיוק אפשרי מבחינה פיזיולוגית).

וקיבלנו את זה.

אבל האמת היא, שמיניות זה הרבה מעבר לסוג המסוים הזה של מין "מהסרטים", שהתקבע בדפוסים שלנו.
הזמן שאחרי הלידה, עם התינוק שהצטרף, עם השותפות בין בני הזוג, עם הגוף שמספר את הסיפור האמיתי-
מה באמת יש עכשיו.

זה זמן לפגוש בתוכי אפשרות למיניות אחרת.

לאחר הלידה תפקידו של הגוף משתנה, ואיתו משתנה גם התפיסה לגביו.
הגוף הופך להיות גוף אימהי, וגוף זה מגדיר בצורה אחרת לגמרי את עצמו ואת מיניותו.

את מוכנה להסכים לפגוש את המיניות שלך כמו שהיא עכשיו ? לתת לה מקום בתוכך?

ההסכמה לפגוש את האנרגיה המיניות בתקופה המיוחדת שאחרי הלידה, עשויה  להיות שער והזדמנות להתפתחות מינית וזוגית.

זה היה השער למסע שלי, שלנו למפגש חי, כנה אמיתי ואמיץ עם הזכר והנקבה שאנחנו.

הכותבת היא מדריכת מיניות לזוגות , מוסמכת מטעם אוניברסיטת בר אילן.
מורה למיניות נשים ומנחת הקורס גוף ומיניות אחרי לידה.

לייעוץ וקבלת מידע על הקורסים הקרובים ניתן להתקשר אליי 

052-7772017

 

מוזמנות לקרוא עוד כאן :

https://www.facebook.com/sara.cilia.house/

‏

 

.לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!