בימים אלו שהדיבור על הגוף והקשר אליו תופסים מקום מכובד בחיינו, אני פוגשת נשים בשלבי חיים שונים כשכל שלב מזמן אליו התמודדות משתנה בתווך שבין הגוף הפרטי שלה לעמדות של החברה כלפיו. אחד המפגשים הבולטים והנוכחים ביותר הינו המפגש עם הגוף בתקופת ההיריון. חברה קרובה ביקשה לשתף אותי בתחושותיה, וברשותה אני משתפת גם פה. בואו נקשיב לגוף ממקום טיפה שונה. ניתן לו מקום ונכבד אותו גם בתקופת מעבר כשהגוף הופך להיות כלי למשהו אחר.
"מחשבות של סוף חודש תשיעי:
לאחר שנים של לימוד כיצד הגוף שלי אינו כלי לשימושו של איש, אלא עומד בפני עצמו עם רצונות משלו, צרכים משלו, העדפות משלו ודרכים משלו להגיע למקום שלו, בא חודש תשיעי, ועוד לפני הלידה טורף את כל הקלפים.
נכון שאומרים לך שאת יפהפייה ומסביב טוענים כולם כמה ההיריון מחמיא לך ואיזו בטן מושלמת יש לך, נכון שאת מנסה להמשיך ולהרגיש מינית על אף החציצה העצומה בינך לבין האיש שלך ובינך לבין עצמך, נכון שאת ממשיכה להיות מטופחת כמה שאפשר ולהתחבר לגוף החדש – ישן שלך כמה שאפשר, ואפילו אוהבת חלקים מסוימים שמתגלים רק בהריון. הכול נכון. אבל…
"תקיימו יחסים" – מישירה אלי מבט האחות במעקב ההיריון. "את יודעת שזה מאיץ את הלידה ומרכך יופי את צוואר הרחם!" וואלה? אני נבוכה. אני יכולה לדבר על מיניות ברבדים מסוימים שלה אבל איכשהו השיחה הזאת לא נותנת לי אף רובד נוח ובטח לא אדם נוח לדבר איתו על זה. "תקיימו יחסים!" ממליצה חברה בבית הכנסת. "זה הזירוז הכי טוב!" "רק יחסי מין!" כותבת לי אחרת בוואצאפ ואני כבר תוהה אם להעביר את חדר השינה שלנו לרחבת בית הכנסת כדי שלכולם יהיה נוחו לראות מה קורה.
וזה לא רק הדיבור על זה, זה עצם הכלי הטכני שמצופה מהגוף שלך להיות עוד טרם התחלת הלידה שתהפוך אותו לשבר כלי לתקופה מסוימת. 'עיסוי פרינאום' ממליצים האתרים השונים החל מתחילת חודש תשיעי. נשמע סביר בסך הכול עד שחקירה טיפה יותר עמוקה מגלה שמדובר בעיסוי בלתי נעים לחלוטין באיבר הכי רגיש בגוף בתקופה הכי רגישה שיש. עקרונית המטרה היא 'לשמן' את הנרתיק ולהכין אותו להתרחב בזמן הנכון. מטרה ראויה מאין כמוה, אבל ההרגשה בשעה שעושים את זה היא איך לומר, לא מינית, לא מהנה אלא כלי. פשוט כלי.
וכמובן איך לא – עיסוי פטמות. אבל רק אחד נמרץ כזה יביא את הלידה המיוחלת. אל תרחמי על עצמך או תתני לבן זוגך לעשות את זה! מייעצים לך אתרי האינטרנט השונים. ושוב – הכול נכון והכל אמור להביא לתוצאות טובות וראויות אבל ההרגשה….
לא הצלחתי. לא לקיים יחסים בשביל זירוז, לא לעשות עיסוי פרינאום יותר מפעם פעמיים ולא לעסות את הפטמות חזק. ניסיתי, בחייאת שניסיתי אבל לא הצלחתי.
לא הצלחתי להתחבר לגוף שהופך להיות מכונת לחצנים שאם לוחצים על הכפתור הנכון בזמן הנכון הוא יוציא את התוצאות הראויות. אולי בגלל זה עוד לא ילדתי. אולי לא. אבל אני יודעת שיהיה לי מספיק קשה לשקם את היחסים עם הגוף לאחר הלידה, אז למה להתחיל עם הניתוק כבר מעכשיו?"
פורסם בגיליון 251 של מגזין 'נשים'