פורסם בגיליון 232 של מגזין 'נשים'
החופש הגדול עדיין לא הסתיים והנה כבר חודש הרחמים והסליחות דופק על דלתותינו. אי שם בשנות האולפנה היפות היינו חוזרות בראשון לספטמבר ומיד מתכנסות לחשבון נפש. חשבון נפש מייסר יותר או פחות, תלוי את מי אתן שואלות. חשבון נפש שכל תפקידו היה לשאול את עצמנו איפה היינו בשנה החולפת, במה התמקדנו, במה קצת פחות ולאן, לאן אנחנו רוצות ללכת בפרוס עלינו השנה החדשה.
ברגע הזה, כמה ימים לפני סיום החופש הגדול וכניסתם של הימים הנוראים, רגע לפני שהשגרה המבורכת חוזרת לחיינו אני מזמינה אותנו לעשות דווקא חשבון גוף. חשבון שסופר ומונה ובוחן את השנה האחרונה שלנו בתוך הגוף שלנו. חשבון גוף שבו אני לא מחברת כמה ירדתי ואחר כך כמה עליתי בחזרה, שלא בודק מדדי דופק, bmi ולחץ דם אלא חשבון פשוט של כמה הקשבתי, כמה הייתי וכמה נתתי, לגוף שלי, לעצמי.
בחשבון גוף עוצרות רגע ונותנות מקום לגוף. מכבדות אותו על מקומו. יוצאות מנקודת הנחה שהגוף הוא לא רק הכלי שבאמצעותו אנחנו מסתובבות בעולם. הוא לא רק כלי נאה שיש לתחזק על מנת שנוכל להגשים את מטרותינו הנפשיות הנעלות. הגוף הוא גורם התיווך הראשוני שלנו בעולם, דרכו אנחנו מגששות את דרכנו מרגע שיצאנו לאוויר והתעלמות מאיתותיו גורמת לאובדן משמעותי של הסימנים שבעזרתם יכולנו ללמוד את עצמנו. בחשבון גוף אנחנו חוזרות לרגעים שדחקנו את הגוף שלנו לקצה ואחר כך משחזרות את הרגעים שבהם נתנו לגוף נשימה. שואלות על רגעים שבהם שלטנו, מישטרנו, לא הקשבנו ונזכרות במחיר שנגבה מאתנו בשל כך בכאב, בעייפות, בעצבות ובעצבנות. נזכרות ביום (ואולי לא רק יום אחד) שבו הלכנו עד ה'סוף' ולא עצרנו לרגע להכניס משהו לפה, לילות בלי שינה, שעות חדר כושר שלא הותאמו לכאב המתהווה בברכיים, כדורים לשיכוך כאבים שנועדו להחזרה לשגרה בלי לעצור ולבחון מה גורם לאותם כאבים, הדיפה של הגוף אל תוך חדר השינה מתוך רציונל ופחות מתוך גוף.
מצד שני חשבון הגוף מזמין את הרגעים שבהם עצרנו להקשיב. כוס הקפה של הבוקר שאולי השנה התעקשת עליו יותר מתמיד, אולי הוויתור על כוס הקפה ומעבר לתזונה טבעונית/ צמחונית/ קדמונית שהקלה על גופך, רגע הזיהוי של הביוץ שעזר לך לתכנן את חלון הפוריות שלך, ההחלטה להמשיך/ להפסיק להניק וההצטרפות ליוגה/ פילאטיס/ אקרובאלאנס/ רכיבה על סוסים שהולידה שעות של שקט, השקעה עצמית ובנייה מחודשת של קשר עם הגוף.
הגוף זוכר כל תנועה שכוונה כלפיו או כנגדו. הוא יודע בדיוק מי אנחנו ומה אורח החיים שלנו. הוא יודע להתאים את עצמו לצורת הכיסא בעבודה או לעמדת 'אם כל חי' לקראת הכלת העובר והזנתו לאחר הלידה. זו מכונה מופלאה שיודעת לאותת מתי טוב לנו, מתי הגזמנו ועשינו צעד אחד רחוק מדי – השאלה היא אם אנחנו הקשבנו.
תחילת חודש אלול וסיום החופש הגדול הוא בהחלט הזדמנות לעשות חשבון. לקבוע תור לשיננית, לפיזיותרפיה לרצפת אגן, לבדיקת שד שגרתית ולגניקולוגית. זו הזדמנות להסתכל קדימה, לחשוב על המטרות הגופניות לשנה הקרובה – אני רוצה להיכנס להיריון, אני רוצה ליהנות יותר מיחסי אישות, אני רוצה להיכנס לכושר, אני רוצה לנשום טוב יותר ולתת מקום לסימנים הגופניים שלי. לכל מטרה יש משמעויות, יש דרך, יש אמצעים. הרבה מההחלטות כרוכות בוויתור על דברים אחרים, בעיקר וויתור על דפוסים גופניים ישנים.
תעשי חשבון. חשבון גוף.
לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!