אנונימית

חיה בכן ולא.

מתנדנדת בין היש לאין, בין הלבד לביחד, מנסה לשרוד זוגיות בשלט רחוק.

נישאת, כרכת גורלך בגורלו,  שלומך כרוך בשלומו, את חווה ביטחון, הגעת לחוף מבטחים ויש לך לאן, יש כתובת קבועה, תחנת עגינה להיטען בה מהיומיום השוחק.

התחתנת עם קבע? נדרש שינוי בקונספט, שינוי תפיסה, עיצוב סיפור חייך כך שתוכלי לשאת את עולם לאורך שנים.

מוצאת את עצמך מתרגלת עצמאות, מתרגלת לבד ואז ביחד.

הביחד מצומצם בזמן וצריך להספיק הכל, כל הזוגיות מתכנסת לסופ"ש אחד ואת במירוץ אחרי הזמן: לדבר, לספר את השבוע שחלף ,לנוח, להתחלק בנטל, לפרוק את המטען היושב על גבך ולהמשיך את כל מטלות החיים במקביל – לקנות, לנקות, לבשל, לכבס, לצאת ,לבלות, לשמוח, לריב, להשלים.

לכאורה לאחר שבוע או שבועיים את מלאת ציפייה געגועים וכמיהה ליחד, אביר חלומותייך על מדיו המאובקים נכנס הביתה ופוסע על השטיח האדום שפרשת לכבודו מבעוד מועד, הבית אפוף ניחוחות בישולים ואפיה ואת לבושה יפה, הילדים מחכים נקיים ואחרי ארוחת ערב מקבלים פניו בנשיקות וצהלות.

ואת רצופה אהבה- לפנק לפנק לפנק. דבש ותותים.

לכאורה רק לכאורה.

בבית שלנו שיר הנושא הוא : "תן לי דקה להתרגל אלייך שוב", דקה להפוך תקליט, דקה להפוך ממצב של לבד לביחד.

אני בד"כ כל כך עייפה  מהנטל של השבוע שאני מרגישה כמו בלון שיצא לו כל האויר, רוצה לשמוח בבואו, לחבק ולהנות מנוכחותו, להגיד לו כמה טוב שבאת הביתה, לתת לו לנח ממשמרתו, לפנק.

רוצה, בפועל אני נרגנת, רוצה להעביר משמרת וללכת לישון עד מוצ"ש.

אינטימיות בתוך קבע? קרבה היא שימור הגחלת, תרגול ה'ביחד', החיזור התמידי אחד אחרי השנייה, היכרות טובה עם אזורי הנוחות והעונג, מכילה בתוכה, רצון כוחות והשלת כל הקליפות שגדלו עם הלבד, העבודה המשותפת כל השנים היא לגשר על המקומות האלו ולהיות מודעים שבזמן הקצר העומד לרשותנו חובה לבחור להניח את כל המשקעים בצד ליהנות מה'יש' , לתת לו ולי ליהנות מ'יש' קצר ומרוכז. להתמסר לזוגיות.

כל זה טוב בהנחה שאת בשבועיים הנכונים של החודש, שאין לך בעיות פוריות ושבן זוגך מיישר קו עם ההלכה וגזרותיה. אין קשה מלרצות חיבוק ולחכות שבועיים, אין קשה מליל טבילה וחזרה לבית ריק. זמן צבא כמעט אף פעם לא מסתנכרן עם החיים המקבילים לו.

החיים בזוגיות בשירות קבע הם צעד קדימה שניים אחורה.

שנים שהציפייה כילתה בי כל חלקה טובה, התנגנה בראשי "הוא לא פה כל השבוע אז בהגעתו הכל חייב להתממש, שימי בצד את כל הכעסים, הפחדים, הקשיים, וכובד האחריות על הלבד ותהיי לו לאישה. אישה נעימה, מזמינה, מפרגנת, זורמת, תעלי לסופ"ש את כל כוחותייך הנשיים לספק את הלוחם החוזר מן הקרב".

קשה ליישום במציאות, אני הגבתי בריחוק, נפנפתי אותו בכעס שלא יחשוב אפילו בכיוון, הפסדתי זמן יקר, את הקצת שיש לנו .

דרוש, דרוש כיוונון ולימוד להתרגל אליו בכל פעם שוב. דרוש לימוד זוגי איך מגיעים יחד למקום משותף של רצון , דרושה הבנה עמוקה של חיים לצד קבע.

ובעיקר דרוש זמן.

והדרך- דרך ארוכה.

 

לקורסים והשתלמויות במרכז יהל לחצו כאן!