נחמה ברש

מי חשב שיש כה רבות ללמוד על יחסי אישות? לאחר 21 שנות נישואין, וכאם לארבע בנות, שלוש מתוכן מתבגרות, כמדריכת כלות מרקעים יוצאי דופן וכיועצת הלכה בוגרת ‘נשמת’ שלמדה במשך שנתיים הן את הפן ההלכתי והן את הפנים הפסיכולוגיים, הפיזיולוגיים והחברתיים של הלכות טהרת המשפחה, חשבתי כי לא נותר לי עוד מה ללמוד אלא אם אשנה כיוון ואלמד טיפול מיני. ועדיין, הקורס ליועצות מוסמכות לחיי אישות שהשתתפתי בו לאחרונה היה מקור בלתי נדלה לידע חדש ונחוץ.

את הקורס ריכזו מיכל פרינס והרב רפי אוסטרוף ממרכז יה”ל, וטלי יהודה רוזנבאום שימשה יועצת אקדמית. במהלך כתיבת הדוקטורט שלה על הנאה מינית בקרב נשים צעירות מן הקהילה הדתית־לאומית הקימה פרינס יחד עם הרב רפי אוסטרוף את מרכז יה”ל, מקום שבו יוכלו זוגות לקבל הדרכה לחיי אישות. זוגות הזקוקים לטיפול מיני מופנים לאנשי המקצוע המתאימים, אך פרינס, חמושה במרץ בלתי נדלה, בהתלהבות ובתעוזה, החלה ליזום פגישות עם זוגות כדי להסביר על ההבדלים בין התגובה המינית הגברית לזו הנשית וכיצד להפוך את חובת האישה לתשוקה ולעונג. הטפטוף הפך במהרה לזרם וכיום מיכל מקבלת בממוצע ארבע או חמש פניות בשבוע, לרוב מגברים הרוצים לעזור לנשותיהם להפוך למשוחררות יותר בחדר השינה. טווח הגילאים נע בין נשואים טריים לזוגות הנשואים 25 שנים. רמות הדתיות אף הן נעות מדתיים “לייט” ועד חרדים. הבעיות הנידונות אינן קשורות להקפדה או אי־הקפדה על הלכות טהרת המשפחה לפני או אחרי הנישואין.

מדהים לראות כי אף שקיים באינטרנט שפע כה רב של מידע בנושא, זוגות רבים נאבקים מן היום הראשון לנישואיהם למצוא קצב שיעניק לשני בני הזוג הזדמנות להנאה. בעוד שהדבר נכון אף לגבי הציבור הכללי (אין לנו כי אם לקרוא את המאמר שהופיע לאחרונה בניו יורק טיימס: http://well.blogs.nytimes.com/2013/11/11/women-find-orgasms-elusive-in-hookups/?_php=true&_type=blogs&_r=0  , ולפיו על אף העניין שמגלות סטודנטיות ביחסי מין מזדמנים, הרי שמחקר שכלל עשרות אלפי סטודנטים מוכיח כי לרוב נשים אינן מפיקות הנאה מתרבות  הסקס המזדמן. כפי שאשה אחת בת 23 הגדירה זאת, מעולם לא לימדו אותה ליהנות מיחסי מין), המאפיין הייחודי לציבור הדתי הוא הקושי להחליט למי לפנות בשאלות כה אישיות. אף שלרוב למדה האישה אצל מדריכת כלות המעניקה גם הדרכה כלשהי לחיי אישות בנוסף להוראת ההלכות, הרי שמנגד, ייתכן שלא היה בתמונה מדריך חתנים שיכין את האיש. נוסף על זאת, המציאות שבעבור זוגות לא נשואים, אף אלו שאינם שומרים נגיעה, אינה דבר מוחשי, נוחתת עליהם ללא הכנה לאחר הנישואין, ונוצר פער עצום בין מה שלמדו שאמור לקרות מליל החתונה ואילך לבין המתרחש למעשה. חשוב לעקור את האמונה שלפיה הקפדה על הלכות טהרת המשפחה משמעה חיי אישות מספקים ונישואין מאושרים. למעשה, המחקר הראשון שבדק את שביעות הרצון מחיי האישות בקרב נשים המקיימות את הלכות טהרת המשפחה מראה כי נשים דתיות רבות דיווחו שהרגישו לא מוכנות לחיי אישות.

http://www.jewishideas.org/articles/observant-married-jewish-women-and-sexual-life-empi

במקום זאת, על הזוגות להיות מוכנים להשקיע זמן וכוחות (מלווים בחוש הומור, יש לקוות), ולהבין כי אינם לבד במערכה הזו.

פרינס ביקשה מאחד הזוגות שנעזרו בה לדבר לפני הקבוצה. בלי לפרט על נקודות הקושי האישיות שלהם, סיפרו בני הזוג עד כמה לא היו מוכנים לחיי אישות. שניהם היו בוגרי מערכת החינוך הדתית-מודרנית, כך שהנושא לא היה חדש להם. עם זאת, הוא חשב שלאחר שנים של שליטה עצמית, יספק לו חדר השינה פורקן  חיובי וסדיר, והיא חשבה כי לאחר ההנאה שהפיקה מן המגע שלפני הנישואין, הרי שדרכה לחיי אישות מהנים סלולה. שניהם טעו, וכדי להוסיף על תסכולם, באה תחושת הבדידות – המחשבה כי הם ודאי היחידים במצב כזה – והחריפה את המתיחות שחשו. לבסוף שמעו על מרכז יה”ל והגיעו לייעוץ, שפעל את פעולתו במהירות רבה. להפתעתם, כאשר החלו, בהיסוס מסוים, לחלוק את שעבר עליהם, מצאו כי מרבית חבריהם עברו חוויות דומות – היו שהגיעו לבסוף לייעוץ מיני, והיו שלאחר מתח ומועקה רבים הצליחו לבסוף לפתור את בעיותיהם בכוחות עצמם. כעת פעילים בני הזוג בעידוד המגמה להרמת מסך הסודיות המכסה על חווית האישות הדתית כדי שזוגות אחרים לא יחושו בודדים בהתמודדותם.

תכנית הלימודים בקורס שמרכזת פרינס ושהוכן בשיתוף פעולה עם טלי יהודה רוזנבאום, מטפלת אישית וזוגית, מטפלת מינית ופיזיותרפיסטית, איזנה בין מטפלים מיניים, גינקולוגים, מחנכים, רבנים ורבים אחרים.

בכל יום חמישי בערב נפגשה הקבוצה שמנתה 19 נשים מכל רחבי הארץ למשך ארבע שעות. בין נשות הקבוצה היו רבה רפורמית, ההרכב הרגיל של נציגות הציבור הדתי־לאומי מכל גווני הקשת (כלומר, עם ובלי כיסוי ראש), ספרדיות ואשכנזיות כאחת. הנשים, רובן בשנות השלושים והארבעים לחייהן, היו מטפלות, עובדות סוציאליות, מחנכות, רופאה אחת ומוקדניות במרכז לנפגעות תקיפה מינית. נפלה בחלקי הזכות להיות יועצת ההלכה היחידה בקבוצה, וכך הפכתי כמעט מיד למקור לתשובות על שאלות נידה לסוגיהן.

במהלך המפגש האחרון, ספרה אישה אחר אישה כיצד שינה הקורס את חייה. מטפלות שעד עתה נעו בזהירות בשולי התחום המיני  בחדר הטיפולים רכשו יכולת להניח את הנושא על השולחן ולעסוק בו בפתיחות. עובדת סוציאלית המתמחה בניצול מיני סיפרה על ההקלה שהביא לה הלימוד על מיניות בריאה. כמה נשים סיפרו כי כעת יכלו לפתח דו שיח בנושאים אלו עם ילדיהן המתבגרים והבוגרים כפי שמעולם לא הצליחו קודם. רבות מן הנשים סיפרו בחיוך רחב כיצד חיכו להן בעליהן בימי חמישי בערב כדי לשמוע איזה מידע חדש רכשו בקורס. אף שהגעתי לקורס עם ידע בנושא, לאחר שסיימתי שתי שנות לימודים בתכנית להכשרת יועצות הלכה של מרכז נשמת, מצאתי את עצמי מעמיקה ומרחיבה את ידיעותיי בנושא ומחדדת עובדות שלא היו בהירות כל צרכן. יועצת מעמיתותיי התקשרה אלי לאחרונה כדי להתייעץ לגבי אישה הסובלת מכאבים ביחסי אישות לאחר לידה. כלות שהדרכתי במהלך התקופה הזו זכו למידע מפורש  על חיי אישות, פי כמה ממה שאי פעם יכולתי לתת. הרגשתי כי אנו חיל החלוץ ביוזמה חדשה שתשפיע על העולם היהודי לשנים רבות. באותו ליל יום חמישי נפרדנו באי רצון בולט, אך  אנו כבר מתכננות מפגש מחודש בקרוב. רק תהייה אחת נותרה: מה יהיה הנושא?