האישה הדתית כיום חיה במציאות ייחודית בה היא מקבלת ומפנימה ערכים מערביים כגון הגשמה עצמית, אוטונומיה של הפרט וחופש הבחירה תוך אחיזה במחויבות וחיבור למסורת וההלכה היהודית. הרצון להחזיק בשני העולמות אשר במקרים רבים באים לידי סתירה והתנגשות מעורר אצל נשים רבות תחושה של דואליות וקונפליקט.
במחקר הנוכחי אני מבקשת להבין כיצד נשים מהציבור הדתי לאומי אשר חיות את המתח בין המסורת למודרנה מתמודדות עם קונפליקטים בזהותן, תוך התמקדות בשני צמתים בהן סוגיה זו באה לידי ביטוי: מיניות ותכנון משפחה ומעורבות של הסמכות ההלכתית הגברית בנושאים אלו.
המחקר כולל שנים-עשר ראיונות עומק עם נשים בגילאי 24-32, מקצוות שונים של הציבור הדתי לאומי, אשר גויסו בשיטת הדגימה של 'כדור השלג'. ההשתתפות במחקר הייתה על בסיס התנדבותי מלא. הגיוס נענה בחיוב רב ונשים רבות שמחו על ההזדמנות להשמיע את קולן בנושא. מתוך הפרדיגמה הנרטיבית הסוברת כי סיפור חיים משקף זהות, המחקר נערך באמצעות ראיון פתוח המבקש לשמוע סיפור חיים. בסוף כל ראיון נשאלו המשתתפות שאלות העמקה והבהרה בהתאם לתכנים שעלו מהסיפור. ניתוח הממצאים נעשה לאור המודל המרובע שפיתחו ליבליך, זילבר ותובל-משיח עם התמקדות בקריאות קטגוריאלית תוכנית וצורנית והוליסטית-תוכנית.
הממצאים העלו כי הנשים במחקר הרגישו צורך לרצות את סביבתן ודמויות משמעותיות בתוכה. בנוסף, עלו ארבעה צירים מרכזיים בהם נשים חוו קונפליקטים בזהותן: מין ומיניות, תכנון משפחה, טהרת המשפחה וכיסוי ראש. בתחום של מין ומיניות עלו תכנים קונפליקטואליים סביב שמירת נגיעה בגיל ההתבגרות ולאחר מכן בקשרי קדם נישואים. בנוסף עלו קשיים מול קיום יחסי מין בפעם הראשונה ובחירת אמצעי מניעה. בתחום של תכנון המשפחה עלו ארבעה תרחישים אפשריים לפגישת התייעצות עם רבנים בנושא של דחיית הריון. לצד זאת נשים תיארו תחושות קשות על בחירה בהריונות שהושפעה מרגשות דתיים. מרבית האימהות שהשתתפו במחקר תיארו הריון נוסף אותו הן בחרו ממקום אחר, שנתן יותר משקל לצרכים ורצונות האישים שלהן. בתחום טהרת המשפחה נשים תיארו קושי עם הנוקשות ההלכתית של מערך הלכות נידה וכן חוויות שליליות עם התייעצות עם רבנים בנושא זה. לעומת זאת הן תיארו חוויות של שונות בתכלית של התייעצות עם יועצות הלכה וכן נשים אחרות המציעות התבוננות אלטרנטיבית ברעיונות העומדים בסיס הלכות נידה. כיסוי ראש נחווה כתחום נוסף בו נשים חשו שקולן האישי או קיומן העצמאי נלקח מהן. עבור חלקן הוצאה של שיער מהכיסוי הקל על חוויה זו.
ניתוח הוליסטי של סיפורי החיים אפשר התבוננות עמוקה יותר בהתפתחות הזהות של כל אחת ואחת ממשתתפות המחקר, והבנת מקומם של הקונפליקטים בזהות בתוך תהליך זה. הניתוח ההוליסטי הניב חלוקה של המדגם לשתי קבוצות: נשים שסיפרו את סיפורן תוך שמירה על זהות קוהרנטית ומתמשכת ונשים שספרו את סיפורן תוך חוויה שקונפליקטים שבים ועולים במוקדי זהות שונים. הקבוצה שחוותה קונפליקט זהותי מתמשך התחלקה אף היא לשלוש תתי קבוצות על פי מיקומן בעולם הדתי: הישארות בתוך עולם דתי קיים, יצירת שפה דתית חדשה ויציאה מהמסגרת. הסברים והשלכות של הממצאים נידונים בהרחבה בפרק הדיון.