ד"ר אסתר פישר 2014

עבודה זו עוסקת בשיח של חז"ל על מיניות נשים מתוך השוואתה לשיח המקביל על מיניות גברים.
העבודה בוחנת את מאפייני המיניות הנשית העולים מתוך ספרות חז"ל: מהן הנחות היסוד העומדות בבסיס מאפיינים אלו;
באילו אופנים דומה המיניות הנשית למיניות הגברית ובאילו אופנים היא שונה ממנה;
מה היחס בין המקורות האגדיים למקורות ההלכתיים העוסקים בהיבטים המגדריים של המין והמיניות בספרות חז"ל.
הנחת המוצא של העבודה היא שספרות חז"ל היא ספרות פטריארכלית; היא נכתבה על ידי גברים עבור קהל קוראים גברי,
ולכן עוסקת לרוב בגברים. משום כך ההבניה המגדרית הרווחת אצל חז"ל רואה בגבר סובייקט בעל צרכים, רצונות ותשוקות,
ואילו באישה היא רואה אובייקט שייעודו למלא את צרכי הסובייקט ואת תשוקותיו.

עם זאת לטענתי מאפיין זה אינו מוחלט בתרבויות פטריארכליות בכלל ובתרבות חז"ל בפרט.
כיוון שספרות חז"ל היא רב-רובדית ופוליפונית, היא טומנת בחובה יותר מאשר צורה אחת להבניה מגדרית.
מתוך הבנת הפוטנציאל הטמון בריבוי הקולות בספרות חז"ל, המחקר הנוכחי בוחן את ההבניות המגדריות של המיניות בספרות זו.
המחקר מתמקד בטקסטים המרכזיים והקנוניים של תקופת חז"ל, דהיינו החיבורים שנוצרו ונערכו בין המאה הראשונה לספירה למאה השביעית לספירה בארץ-ישראל ובבבל.

ההנחה היא שהדיונים המתועדים בספרות זו היו בעלי תפקיד כפול בעולמם של חז"ל: הם ביטאו את הקודים התרבותיים על אודות מגדר שרווחו
בתקופתם, אך בה בעת גם לימדו גברים ונשים מי הם, מה טיבם וכיצד עליהם לנהוג;
הם שיקפו תפיסות על אודות המציאות אך גם יצרו מציאות.

עבודה זו מפגישה בין שני תחומי מחקר: האחד הוא מחקר ספרות חז"ל והשני – ביקורת מגדר,
אשר אחד מענפיה המרכזיים הוא חקר הגוף והמיניות. המפגש בין תחומים אלה הוביל בשנים האחרונות לפיתוח מחקר מגדרי בספרות חז"ל,
שבו נטועה עבודה זו.

לקריאת המחקר