אלן סגל

הגעת לליל הטבילה! לאחר שבועיים של געגוע, מתכוננים לחידוש מרגש של הקירבה הפיזית עם בן הזוג. אבל האם תמיד הכל רק פרפרים בבטן?

השעה שמונה בערב. יום גדוש פעילות מאחורייך, התינוק מסרב להירדם, הכיור במטבח מלא בכלים מארוחת הערב, הילדה מתעוררת עם חום, יש עוד עניינים לסגור לקראת יום העבודה מחר… המקווה השכונתי נסגר בעשר אבל אישך לא בבית ואין בייביסיטר בנמצא כי יש חודש ארגון…

איכשהו הצלחת להגיע למקווה, ואת מטפלת בהכנות אחרונות. חווית הטבילה עצמה עמוסה ברגשות. ישנן נשים שיוצאות בתחושת רוממות (בהיי, כמו שאומרים) וישנן שמסיימות סחוטות נפשית. בדרך הביתה ההתרגשות הולכת וגוברת. ואולי זו מתיחות לקראת הבאות. זוגות צעירים שטרם התרגלו לקירבה הפיזית אחד עם השני, ועדיין ביישנים וחסרי ביטחון, עלולים להיות מודאגים מהתחדשות האינטימיות. גם לזוגות ותיקים יותר יש חששות משל עצמם, הבאים עם הגיל ועם שינויים טבעיים בגוף. ואולי, הקשר הפיזי נתקל בקשיים או שיש חיכוכים אחרים בזוגיות. עבור זוגות שאחד נמצא הרבה מחוץ לבית, למשל בצבא או בנסיעות עבודה, יש אתגרים נוספים בחיבור המחודש.

את נכנסת בדלת של הבית ו… התינוק עדיין ער, הכלים נשארו בדיוק איפה שהם הונחו בכיור… לפחות אישך בבית… ושואל "מה יש לארוחת ערב?" סוף, סוף אתם מגיעים לחדר השינה- נועלים את הדלת, דוחפים מעל המיטה לרצפה את הכביסה המחכה לקיפול, מתפללים שהילדים לא יתעוררו או שהמתבגר ישמור על השקט בשיטוטיו בבית. הגעתם לרגע המיוחל, אבל כשהוא כאן, כמה ציפייה, רצון והתרגשות עוד נשארו לחיבור אינטימי ופיזי?

לכן אני אומרת: ליל הטבילה מתחיל למעשה בבוקר!
אפילו בלילה לפני, להשתדל לצבור שינה טובה.
אפילו שבועיים לפני, ליזום שיחת נפש עם בן הזוג ולעלות ציפיות, רעיונות, תכנון…

ומילה לכם בני הזוג:
ליל הטבילה אינו שייך לאישה שלכם לבדה. לפי הפתגם הידוע "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". אם אתם שותפים לשיא שמגיע עם החיבור המחודש, אז השתדלו להיות שותפים גם בטיפוס לפסגה. תעשו מאמצים להגיע הביתה מוקדם ולתפוס פיקוד על שגרת ארוחת ערב-מקלחות-השכבה (או סידורים שצריכים להיעשות בבית). כמובן, ישנם הרבה גברים ששותפים לפעילויות אלו על בסיס קבוע, אבל ישנם אחרים שלא. תעזרו לילדה לסיים את שיעורי הבית, שטפו את הכלים, קנו או בשלו משהו טעים שתוכלו ליהנות ממנו כשהאישה תחזור הביתה (עובדה מעניינית: נשים חוזרות מהמקווה מורעבות!). זר פרחים או מתנה סמלית זה למהדרין, אבל גם "קופון אישי" לעיסוי רגליים שווה הרבה מאד ויכול לעזור במעבר בין המרחק לנגיעה.

ונשים, גם האישים שלכם ישמחו לקבל תזכורת כיפית שהולכים ומתקרבים למפגש המחודש. אפשר לשלוח מסרון שובב במהלך היום או פינוק אחר שתחשבו עליו. כולם רוצים להרגיש שחושבים עליהם ורוצים בקרבתם. אולי תכינו "קופונים אישיים" משלכם.

מה הכי חשוב מכל ההצעות האלה?
קחו קצת זמן ותחשבו מה מתאים לכם, מה אתם צריכים ומה הייתם רוצים שיקרה. קחו את הרעיונות והתחושות ותרגמו אותם להצעות קונקרטיות. תפגשו לשיחה אחד על אחת, לא ביום הטבילה כשרמת המתח באוויר גבוהה, אלא מצאו זמן נייטרלי בו שניכם מסוגלים להקשיב ולקלוט ויחד גבשו תוכנית שמתאימה לשניכם.

דברו על הצרכים והרצונות של כל אחד מכם כדי להפוך את יום וליל הטבילה לחוויה חיובית שמצפים בהתרגשות לבואה. עם תקשורת פתוחה וקצת תכנון תוכלו לשחזר את כל הדברים היפים שלמדתם לקראת החתונה על הגעגוע והמפגש המחודש במערכת שנקראת טהרת המשפחה.