אנונימית

 

זה קרה בתנועת הנוער…
הייתי הכי דוסה בשבט. בדרך להיות מדריכת הרא"ה.
הוא היה ה"רב" של השבט.
ודי מהר נהיינו זוג.
אחרי כחודשיים, זה קרה בפעם הראשונה.
הוא הביא לי נשיקה על המצח.
זה היה מרגש ומוזר ולצערנו רק המשיך. מנשיקה זה הפך לחיבוק, מחיבוק לשכיבה על מיטה, משכיבה על מיטה לשליחת ידיים לאיברי גוף שונים, משם לעירום מלא וכו'.
לא קיימנו יחסי אישות.
אבל עשינו כל דבר אפשרי אחר. היום אני מבינה שקיימנו "יחסי מין אוראליים".
חייתי בחיים מפוצלים, בשקר. מצד אחד התנהגתי כדוסית, ומהצד השני התנהגתי כפרוצה .
חשבתי שאהיה חייבת להתחתן איתו. היינו ככה כשנה. הרגשנו רע, ניסינו להפסיק. באחד הימים, הוא הציע שהוא יקדש אותי. ככה נוכל לקיים יחסי אישות. למזלי, סירבתי מפחד שלא אוכל להתחתן עם כהן. בסוף נפרדנו בגלל ריב טיפשי, וכל אחד המשיך בדרכו.
ואף אחד לא ידע. אף אחד.
הייתי מוקפת בחברות, במשפחה תומכת ואוהבת, באנשי חינוך מדהימים, אבל הרגשתי לבד. לגמרי לבד.
עברו הרבה שנים מאז. היום אני נשואה באושר ואמא לילדים מתוקים.
מטרתי היא לשתף את כולם-
הורים ומורים, הסיפור שלי הוא לא יחידי מסוגו. בני נוער רבים מתמודדים עם קושי בתחום המיני. לנו כהורים ומורים חייבת להיות הפתיחות וההבנה שזה עלול לקרות לכל אחד מהילדים/תלמידים שלנו. שחשוב לטפל במקרה ולוודא שלא ישארו לנוער תפיסות מעוותות לגבי מיניות. אנחנו צריכים לפתוח את הנושא ולהיות גלויים.
בני הנוער, אתם לא לבד.